מדינת ישראל נ' דרעי

החלטה

מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את החשוד בתיק זה.

ניתנה והודעה היום י"ד ניסן תש"ע, 29/03/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 28.03.2010 בשעה 17:35.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 4 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, בכך שביום 18.03.10 סמוך לשעה 22:30 נערך חיפוש במלון אגמים באילת, בחדר שהושכר לחשוד נמצאו סמים ובהם 32 גרם נטו קוקאין. החשוד קשר את עצמו לחדר האמור.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות ושיבוש מהלכי חקירה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן ידיעה סודית אשר סומנה מב/1 - ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הידיעה הסודית, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

מדובר בראיות שונות הקושרות את החשוד לסם הקוקאין שנמצא בחדר. המדובר בכמות סם גדולה שיוצרת חזקה כי מדובר בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית. יש לאפשר למשטרה להמשיך בחקירתה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לסיכון בטחונו של אדם או לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.מובהר למבקשת כי במידה ומסתיימת החקירה טרם המועד אותו נקבתי לעיל והיא מבקשת לעתור להמשך השמת החשוד במעצר מכח סעיף 17ד' לחוק, עליה לעתור לבית המשפט בהקדם בבקשה תואמת במסגרת סעיף זה ולא לחסות תחת תקופת המעצר הניתנת מכח החלטתי זו.

11.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 01.04.2010 עד השעה 11:00.

12.תיק החקירה והידיעה הסודי ת מושבים לחוקר.

13.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.