מדינת ישראל נ' דרעי

הכרעת דין

האישום:

הנאשם הואשם בכך שביום 27.09.12 בשעה 23:40 נהג ברכב מסוג מונית מספר רישוי 8628525 בשדה התעופה נתב"ג ולא ציית להוראות שוטר שיזדהה על ידי הצגת תעודת מינוי, שהורה לו לעמוד בצד לאחר שהובהר לו שהוא מקבל דוח על הסעת נוסעים ללא קבלת היתר ממנהל נתב"ג, בניגוד לתקנה 23 (א) לתקנות התעבורה.

הכפירה

בדיון הקראה כפר הנאשם בעבירה ,למעט בזמן, בנהיגה ובמקום והוסיף שעבר התעללות ע"י השוטר, לא ציית ונסע כי היה לו תינוק באוטו, האירוע התרחש בשדה התעופה כך שיכול היה להסתובב ולקחת אישור להסעת נוסעים.

פרשת התביעה

מטעם התביעה, העידו שלושה עדים:

רן שולץ', רושם הדוח (להלן: עת/1)

מיכה ג'ראד, ערך מזכר לדוח תנועה (להלן: עת/2)

אורטל אברהם, מפקחת מוניות נתב"ג (להלן: עת/3)

הנאשם העיד להגנתו.

דין ומסקנות

לאחר ששמעתי את עדויות עדי התביעה והנאשם, התרשמתי מהופעתם בפני ועיינתי במסמכים אשר הוגשו, מצאתי כי התביעה הוכיחה מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה ואנמק:

אין מחלוקת לגבי הנהיגה, המקום והזמן.

אין מחלוקת כי הנאשם הסיע נוסעים, זוג עם תינוק.

אין מחלוקת כי הנאשם נעצר על ידי השוטרים.

אין מחלוקת כי לנאשם לא היה אישור להסעת נוסעים ממנהל שדה תעופה עת נעצר על ידי השוטר.

אין מחלוקת כי הנאשם עזב את המקום.

אין מחלוקת כי הנאשם לא ציית לשוטר, אם כי לטענתו היתה לו סיבה.

טענותיו העיקריות של הנאשם כי השוטר לא היה במדים, לא הציג לו תעודת מינוי, עצר אותו בתחום השדה כך שיכול היה לחזור ולקבל אישור להסעת נוסעים, השוטר עיכב אותו והוא נאלץ לעזוב כי התינוק באוטו היה צריך לאכול.