מדינת ישראל נ' דרעי ואח'

החלטה

1. כנגד הנאשמים שהיו נשואים זה לזה הוגש כתב אישום המייחס להם חמישה אישומים. התביעה טוענת כי הנאשם חי על רווחיה של אשתו שעסקה בזנות החל מ- 2005 ועד מאי 2010.

כנגד נאשם מס' 1 מיוחסות חמש עבירות של החזקת מקום לשם זנות סעיף 204 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") וחמש עבירות סרסרות בבת זוג למעשי זנות לפי סעיף 199 (ב) לחוק.

2.כנגד נאשמת 2 קיימות חמש עבירות של החזקת מקום לשם זנות לפי סעיף 204 לחוק, שתי עבירות של גניבה לפי סעיף 384 לחוק.

3.לשני הנאשמים יוחסו שתי עבירות של סרסרות לפי סעיף 199 (א) לחוק.

4.בתחילת הדיון טענו ב"כ הנאשמים טענות מקדמיות כמפורט להלן:

א.ב"כ של הנאשמת 2 ביקש למחוק את כתב האישום נגד מרשתו בהתבסס על סעיפים 149 (10) ו- (4) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) ולחילופין להורות על תיקונו של כתב האישום באופן שהעבירה של החזקת מקום לשם זנות תימחק.

ב.הסנגור מציין כי הצדדים מסכימים כי הנאשמת עבדה מרצונה בזנות ושכרה חדר במלון לצורך עבודתה. קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין העסקתה של מ.צ. בעיסוק ובזנות בדירה. הנאשמת גם כופרת בגניבות המיוחסות לה.

ג.הסנגור סבור כי סעיף 204 לחוק העונשין חל במקרים בהם הזנות מבוצעת בתנאי ניצול. הסנגור מוסיף וטוען כי אין זה צודק לנהל את התיק נגד הנאשמת נוכח העובדה כי תיק שנפתח בעניינה של מ.צ. נסגר מחוסר אשמה.

ד.לפי גרסת הסנגור אחד העקרונות המנחים לפי פרק י' לחוק הוא הטלת איסור על הזנות בכל מקום שבו היא מהווה מטרד לציבור. העקרון השני לגישת ב"כ הנאשמת הינו הטלת איסור פלילי על כל היבט של זנות שמתקיים יסוד של ניצול העיקרון השלישי לדידו של הסנגור הוא מתן לגיטימציה חוקית לכל מעשה זנות שאינו נופל בשתי הקטגוריות הראשונות.

5.הסנגור מבקש שאקבע כי הפרשנות הנכונה של סעיף 204 מחייב לפרשו כלא כולל עיסוק בזנות עצמאית. הסנגור סבור כי מכלל הנסיבות מצדיקות לישם לעובדות תיק זה את הילכת בורוביץ ולהורות על ביטולו של כתב האישום.

6.ב"כ של הנאשם 1 מבקש לבטל את כתב האישום נגד מרשו וטוען כי ניהול התיק נגדו סותר את האמור בסעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי.

הסנגור טוען כי למעט עבירה של סרסרות אחת מיוחסת למרשו עבירות של סרסרות למעשה זנות של בת זוג. הסנגור מדגיש כי הנאשמת עסקה בזנות מיוזמתה ורצונה והנאשם ניסה תחילה לשכנע אותה לא לעשות כן אולם נאלץ לכבד רצונה.

הסנגור סבור כי העמדתו לדין של הנאשם סותר את הנחיות פרקליט המדינה לעניין "מדיניות החקירה והעמדה לדין בעבירות זנות וסחר בבני אדם לעיסוק הזנות".

7.ב"כ הנאשם מפנה לסעיפים שונים בהנחיה הנ"ל וטוען כי בעניינו של מרשו ההנחיה לא קוימה.

הסנגור סבור כי מכלול הנסיבות מצדיקות את ביטולו של כתב האישום, מטעמי צדק לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי והלכת בורוביץ של בית המשפט העליון.

8.התובע מבקש לדחות על הסף את הבקשות לבטל את כתב האישום. התובע טוען כי לא הוצגה תשתית עובדתית לעניין הפליה פסולה הוא מוסיף וטוען כי העבירות המיוחסות לנאשם הן עבירות חמורות מסוג פשע. התובע גם מציין כי לפי הפסיקה אדם ששוכר מקום לשם זנות עובר עבירה של החזקת מקום לשם זנות.

9.לאחר שבחנתי את טיעוני ב"כ הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי אין מקום לקבל בשלב זה את הטענות המקדמיות. נימוקים מפורטים, אם יהיה צורך בכך, יינתנו במסגרת הכרעת הדין.

ניתנה היום, 6 מרץ 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: