מדינת ישראל נ' דראושה

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של שוחד בתחרויות, עבירה לפי סעיף 292 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי במועד הרלוונטי לכתב האישום, שימש הנאשם כשחקן כדורגל בקבוצת עירוני אום אלפחם (להלן:"הקבוצה").

בעונת המשחקים 2006-2007 השתתפה הקבוצה במשחקי הליגה יחד עם קבוצות אחרות וביניהן גם קבוצת הפועל אכסאל.

במהלך חודש ינואר 2007 ולקראת תאריך 27.1.07 , בו נקבע משחק ליגה בין קבוצת אכסאל לבין הקבוצה (להלן: "המשחק"), התקשר הנאשם בהזדמנויות שונות, לבלאל חבשי, שחקן קבוצת הפועל אכסאל. הנאשם הציע לבלאל חבשי סך של 3,000 ₪ , בתמורה לכך שיימנע מלשחק ולהתאמץ במהלך המשחק.

הצדדים הגיעו ביניהם לידי הסדר טיעון לפיו הנאשם הודה בכתב האישום והורשע. התביעה עתרה להטלת עונש של 6 חודשי מאסר בפועל. הסנגור טען לריצוי המאסר בעבודות שירות תוך קיצור תקופת המאסר. בית המשפט התבקש להטיל גם עונשים של מאסר על תנאי וקנס.

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

טיעונים לעונש מטעם התביעה:

התביעה הדגישה את חומרת העבירה שבה הורשע הנאשם וטענה כי עבירה זו פוגעת בטוהר הספורט. התביעה טענה כי מתן תמריץ כספי לקבוצה על מנת שתגביר את מאמציה, הוא תגמול שאינו מהווה עבירה, בחלק מהמדינות המובילות בכדורגל עולמי. מנגד מתן שוחד, הוא אסור והוא מהווה פגיעה מוסרית בכל מדינה מתוקנת.

התביעה ציינה כי הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון לאחר שנדחה ערעור של נאשם אחר, בשם מוחמד שדאפנה, אשר הורשע בגין עבירה דומה ונדון ל - 9 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

הנאשם הודה בכתב אישום לפיו הוא יזם את ביצוע העבירה והתקשר במספר הזדמנויות לשחקן הקבוצה הפועל אכסאל היריבה.

התביעה ביקשה מבית המשפט, להחיל את עקרון אחידות הענישה, אשר מחייב הטלת עונש של מאסר בפועל ממש, בדומה לגזר דין שניתן בעניינו של הנאשם מוחמד שדאפנה בבית משפט זה.

התביעה עתרה להטלת עונש של מאסר בפועל של 6 חודשים וקנס מרתיע וזאת ברוח החלטת בית המשפט המחוזי שהוגשה.

טיעונים לעונש מטעם ההגנה:

הסנגור טען שמחומר הראיות בתיק, לא עולה כי בתיק זה ניתן שוחד ונמסר כסף, אלא מדובר בהצעה בלבד, מבלי שהנאשם התכוון ליישם אותה. הסנגור טען עוד כי מחומר הראיות עולה כי הנאשם חזר בו מההצעה.

הסנגור ביקש להימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל, כפי שהוטל בעניינו של נאשם אחר. מדובר במקרה שונה, שבו הנאשם הורשע בעבירות של שוחד ממש. הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן. מדובר בבחור נורמטיבי, מורה לספורט בוגר וינגיט.

הסנגור ביקש להורות על ביטול ההרשעה, על אף שהסדר הטיעון לא כלל אפשרות כזו.

דברי הנאשם:

הנאשם הביע חרטה על מעשיו וטעון כי הוא ביצע את המעשה מאחר והיתה לו בעיה אישית שאינה קשורה בספורט. הנאשם טען שלא נתן כסף לאיש ומעשיו היו בגדר דיבורים בלבד. הנאשם טען כי הרשעתו תביא לפיטוריו ממשרד החינוך בהיותו עובד מדינה.

דיון: