מדינת ישראל נ' דעיבס

גזר דין

1.הנאשם הורשע בתיק זה בביצוע העבירות הבאות: תקיפת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הפרעה לעובד ציבור, עבירה לפי סעףי 288 א' (1) לחוק הנ"ל, עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל ועבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל.

2.בעובדות כתב האישום נטען, כי ביום 20/3/08, בשעה 14:00 לערך, צילמו שני מפקחי הבנייה, נאג'י שובש וענאן ביסאן, את איזור ביתו של הנאשם בנחף בחשד לביצוע עבירות בנייה, ולאחר שהמפקחים הנ"ל עזבו את המקום, רדף אחריהם הנאשם, שהוא מלווה באחיו, חסם את דרכם ושאל לזהותם, שאז ענאן ביסאן הזדהה כמפקח. עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם נטל את המצלמה בה השתמשו המפקחים הנ"ל, ואשר היתה מונחת ברכבם, והכניסה לרכבו תוך גרימת נזק לעינית המצלמה. מכתב האישום עולה, כי לאחר האמור לעיל חזר הנאשם לכיוון הרכב של המפקחים ותקף את ענאן ביסאן, בכך שדחפו וכן איים על המפקחים במילים: "אם אתם גברים, בואו אלי הביתה, אני אזיין אתכם, מי שיתקרב לכיוון של הבית שלי אני יכסח אותו".

3.הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בשלב מוקדם של שמיעת הראיות בתיק זה, שאז העיד במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה מפקח הבנייה, מר ענאן ביסאן (להלן: "ענאן"). מעדותו של ענאן עולה, כי לאחר שמסר את עדותו במשטרה בגין תיק זה, פגש את הנאשם בתחנת המשטרה והשניים לחצו יד. עוד עולה מעדותו של ענאן, כי לאחר האירוע נשוא כתב האישום הגיע שוב לאזור ביתו של הנאשם, במסגרת עבודתו כמפקח בנייה, וצילם את הבית, מבלי שתופרע עבודתו. יתרה מכך, ענאן סיפר בעדותו, כי במהלך ביקורו הנ"ל בבית הנאשם, הזמינו הנאשם לשתות קפה והוא נענה להזמנה. ענאן הבהיר במהלך עדותו, כי המצלמה שניזוקה היתה מצלמה של הוועדה לתכנון ולבנייה, וכן הוסיף וציין כי חש, במהלך האירוע נשוא כתב האישום, מאוים ומושפל.

4.בתיק זה הוגש תסקיר שרות המבחן בעניינו של הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם פעל כפי שעולה ממקרא כתב האישום, על רקע תחושת פגיעה שחש כתוצאה מהעובדה שהמפקחים הגיעו לשטח ביתו וצילמו, בין היתר, את אשתו. עם זאת, הביע הנאשם בפני שרות המבחן תחושת אכזבה מעצמו בגין התנהגותו הנ"ל, כמו גם תחושת חרטה כנה ואמיתית. שרות המבחן ערך לנאשם בדיקת שתן, נוכח הרשעתו בפלילים בעבר בעבירת סמים, ובדיקת השתן נתגלה נקייה מסמים. שרות המבחן התרשם מהנאשם כאדם המנהל אורח חיים נורמטיבי ויציב והמפרנס את משפחתו מעבודה סדירה. עוד התרשם שרות המבחן, כי ההליך המשפטי במקרה דנן מהווה אקט משמעותי ומרתיע עבור הנאשם, וכי עסקינן בהתנהגות חריגה ברפרטואר ההתנהגותי התקין של הנאשם. לפיכך, המליץ שרות המבחן להשית על הנאשם עונש של מאסר על תנאי, פיצוי לקורבן, וכן להטיל על הנאשם, בנוסף, צו של"צ בהיקף של 180 שעות.

5.ב"כ המאשימה בטיעוניה בפניי הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וביקשה להשית עליו עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, עונש של מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן, וכן הגישה פסיקה להמחשת עמדתה בעניין חומרת העבירות נשוא תיק זה (ת/7). מנגד, ביקש הסנגור להתייחס לנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, כמו גם לנסיבותיו של הנאשם, ולהיות המקרה משום מעידה חד פעמית מבחינת הנאשם, אשר בוצעה על רקע היותו נתון בסערת רגשות לאחר שמפקחי הבנייה צילמו את ביתו. הסנגור ביקש מביהמ"ש לאמץ את המלצתו הנ"ל של שרות המבחן, והבהיר כי הנאשם נכון לבצע את צו השל"צ וכי ברור לנאשם, כי אם לא יעמוד בתנאי צו השל"צ, אזי ייגזר דינו מחדש בהתאם לחומרת העבירות ולנסיבות העניין.

6.לחובת הנאשם יש אכן לציין בתיק זה את חומרת העבירות בהן הורשע, שכן הנאשם פעל בדרך של אלימות כלפי מפקחי הבנייה, אשר הגיעו למתחם ביתו לצורך ביצוע עבודתם כדין. ודוק: הנאשם גרם נזק למצלמה בה השתמשו מפקחי הבנייה, תקף את המפקח ענאן בדרך של דחיפתו, וכן איים על מפקחי הבנייה. אין צורך להכביר במילים באשר לחובתו של ביהמ"ש להגן על עובדי ציבור, המבצעים עבודתם נאמנה, זאת על מנת להבטיח את שלומם ובטחונם של עובדי הציבור.

7.עם זאת, מנגד, שומה על ביהמ"ש ליתן את הדעת לכך ששיטת הענישה במדינתנו הינה שיטה אינדיווידואלית הבוחנת כל מקרה ומקרה ועל פי נסיבותיו המיוחדות ועל פי נסיבותיו האישיות של הנאשם. בנקודה זו קבע ביהמ"ש העליון בע.פ. 433/89 ג'ורג' אטיאס נ' מדינת ישראל, כי:

"...אין אנו רשאים ל"הקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים ראוי לכך תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך. חזקה על ביהמ"ש שידע להבחין בין מקרה למקרה לגופן של נסיבות ולעיצומם של דברים...ואין אנו רשאים לפטור עצמנו מלנהוג כך בכל מקרה שנסיבותיו מצדיקות ומחייבות ענישה אינדיווידואלית". (ניתן ביום 3/10/89, פ"ד מ"ג (4) 170, בעמ' 174).

8.ומהתם להכא:

כך גם במקרה דנן, מן הראוי לזקוף לטובת הנאשם את העובדה שעסקינן במעידה חד פעמית מבחינת הנאשם, כפי שעולה ממקרא תסקיר שרות המבחן, המלמדנו כי עסקינן בנאשם שהינו אדם נורמטיבי, החש אכזבה מעצמו בגין התנהלותו נשוא כתב האישום, וכן הביע חרטה כנה ואמיתית. שרות המבחן אף התרשם כי ההליך המשפטי במקרה דנן מהווה עבור הנאשם אקט משמעותי ומרתיע. זאת ועוד, מעדותו של מפקח הבנייה ענאן, במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה, עולה כי ביקר שנית בבית הנאשם, במועד המאוחר למועד נשוא כתב האישום, שאז ביצע את עבודתו מבלי שתופרע על ידי הנאשם, והנאשם אף הזמינו להתארח בביתו. האמור לעיל מלמד כי הנאשם למד את לקחו מהאירוע נשוא כתב האישום, ולא שב לבצע מעשים דומים. יודגש בנקודה זו, כי מאז האירוע נשוא כתב האישום חלפה תקופה ממושכת של כ-4 שנים, אשר במסגרתם לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים במשטרת ישראל. לכל האמור לעיל יש להוסיף את העובדה שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום בשלב מוקדם מאוד של שמיעת הראיות בתיק זה, ובכך חסך את העדת שני המפקחים וכן מזמנו היקר של ביהמ"ש.

9.לדידי, יש מקום בתיק זה לאמץ את המלצת שרות המבחן ולא למצות את הדין עם הנאשם, זאת נוכח כל הטעמים לקולא הנ"ל, כמו גם עברו הלא מכביד והעובדה שמאז ביצוע העבירות חלף פרק זמן ניכר, מה גם שהעבירה של תקיפת עובד ציבור מצויה בתיק זה במקרה דנן במדרג הנמוך של העבירות מסוג זה, שכן עסקינן בתקיפה בדרך של דחיפה בלבד, ולא מעבר לכך.

10.לפיכך, נוכח כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים בפניי, אני דנה את הנאשם כדלקמן:

למאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים, למשך 3 שנים, והתנאי הוא כי לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977, ויורשע בגינה.

למאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים, למשך 3 שנים, והתנאי הוא כי לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות עבירה של איומים ועבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977, ויורשע בגינה.

בנוסף, הנני מורה לנאשם לפצות את המתלונן, מפקח הבנייה ענאן ביסאן, פיצוי בסכום של 2,000 ₪, אשר יופקד על ידי הנאשם עבור המתלונן בקופת ביהמ"ש עד ליום 20/7/12.

כמו כן, הנני מטילה על הנאשם צו של"צ בהיקף של 180 שעות, לפיו יבצע הנאשם את עבודות השל"צ בכפר הילדים בכרמיאל בעבודות אחזקה במקום, זאת בפיקוח שירות המבחן.

הנאשם מוזהר בזה, כי במידה ולא יעמוד בתנאי צו השל"צ והצו יופקע, אזי יהיה צפוי הנאשם לגזירת דינו מחדש בהתאם לחומרת העבירות ולנסיבות העניין.

המזכירות תמציא העתק מגזר דין זה לשירות המבחן ולעד התביעה מס' 2, המפקח ענאן ביסאן.

זכות ערעור תוך 45 יום.