מדינת ישראל נ' דעאגנה ואח'

ב"כ המאשימה: מר סלים אבו זלף, מתמחה בלשכת תביעות עכו

הנאשמים: הובאו

הסניגור: עו"ד גדבאן רוסתום

הכרעת דין

הסניגור הודה בשם הנאשמים בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, לכן אני מרשיע את הנאשמים בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ה' שבט תשע"א, 10/01/2011 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

גזר דין

הנאשמים שהינם תושבי הרשות הפלסטינית, הורשעו, עפ"י הודאתם, בביצוע עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), לאחר שביום 7/1/11, נמצאו שוהים באיזור כפר מנדא שבתחומי מדינת ישראל (להלן: "המדינה"), מבלי שהיו להם רשיונות כניסה ושהייה כדין בשטחי המדינה.

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשמים מאסר בפועל ומאסר על תנאי. לגבי נאשמים 1 ו- 4, להם מאסרים על תנאי ברי הפעלה, ביקש ב"כ המאשימה להפעיל את המאסרים על תנאי לריצוי במצטבר.

הסניגור, לעומתו, ביקש להסתפק בהטלת מאסר לתקופה מינימלית על נאשמים 2, 3, 5 ו- 6 ועל נאשמים 1 ו- 4 ביקש להתספק בהטלת מאסר שתחפוף את המאסרים על תנאי התלויים ועומדים נגדם, תוך שציין שמדובר בנאשמים צעירים, שנכנסו לתחומי המדינה אך ורק על מנת למצוא עבודה ופרנסה להם ולבני משפחותיהם.

אין חולקין ששהייתם של תושבי שטחים בלתי מורשים בתחומי המדינה מהווה סיכון ביטחוני. ראוי לציין שכאשר תושב שטחים חודר לישראל, אין לדעת מה כוונתו - האם למצוא עבודה ופרנסה, או חלילה, לבצע פיגועים. יש לזכור שעצם חדירתם של תושבי שטחים בלתי מורשים לתחומי המדינה, מקשה על עבודתם המסורה והקשה של כוחות הביטחון, העוסקים יומם וליל בסיכול הנסיונות לבצע פיגועים ולכן יש לעשות כל מאמץ על מנת להקטין את התופעה של כניסת תושבי שטחים בלתי מורשים לתחומי המדינה. אחת הדרכים להילחם בתופעה זו הינה בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה שיהיה בה כדי להרתיע לא רק את הנאשם הספציפי שאת דינו גוזר בית המשפט, אלא גם עבריינים פוטנציאליים.

מה שמוסיף לחומרה, ככל שהדבר נוגע לנאשמים 1 ו- 4 הוא העובדה שבעבר הורשעו כבר בגין עבירה דומה ובין היתר הוטל עליהם עונש מאסר על תנאי, שלא היה בו כדי להרתיעם מלשוב ולבצע את העבירה.

סיכומו של דבר, אני מטיל על כל אחד מהנאשמים 2, 3, 5 ו- 6, שעברם נקי, עונש כדלקמן:

*מאסר לתקופה של 45 יום מיום מעצרם, 7/1/11.

*מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורם מהמאסר והתנאי הוא כי לא יעברו בתקופה זו כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל ויורשעו עליה.

על נאשם 1, שהורשע כבר בעבר בעבירה דומה :

*מאסר לתקופה של 3 חודשים מיום מעצרו, 7/1/11.

*מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר והתנאי הוא כי לא יעבור בתקופה זו כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל ויורשע עליה.

*אני מורה להפעיל את המאסר על תנאי של 3 חודשים, התלוי ועומד נגדו בהתאם לגז"ד מיום 3/8/09 בת.פ. 1992-08-09 של בימ"ש לנוער בנצרת, לריצוי באופן מצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו בתיק הנוכחי, כך שסה"כ ירצה מאסר של 6 חודשים מיום מעצרו.

על נאשם 4, שהורשע כבר בעבר בעבירה דומה :