מדינת ישראל נ' דסיא(עציר)

החלטה

גזר הדין יושמע לצדדים היום בשעה 14:00 אלא אם יודה לצדדים אחרת.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תש"ע, 28/03/2010 במעמד הנוכחים.

ישראלה קראי-גירון, שופטת

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין.

על פי כתב האישום בתאריך 26.1.2010 סמוך לשעה 14:45 ברחוב חטיבת כרמלי 46 נמצא הנאשם מחזיק ברשותו סכין בעלת להב מתקבע ולא היה ביכולתו להוכיח כי החזיקה למטרה כשירה. כשהבחין בשוטרים השליך מידו את הסכין. הנאשם הודה בביצוע העבירה בהזדמנות הראשונה.

2.מדובר בנאשם שהוא כיום כבן 20 לחובתו הרשעה קודמת בבית משפט לנוער מיום 22.11.07 בגין ביצוע שורת עברות שאירעו כולן ביום 30.7.07 וכללו שימוש ברכב ללא רשות, גרימת נזק לרכבים, פריצה, הסגת גבול, ניסיון כניסה לבית מגורים בניסיון לגנוב. הרשעת המשיב בשנת 2007 הייתה במסגרת הסדר טיעון שאושר במסגרתו הוטלו על המשיב 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופסילה בפועל ועל תנאי מלהחזיק רישיון נהיגה.

כמו כן קיימים שני רישומים פלילים בנוגע לעבירות אשר בוצעו על ידי הנאשם בשנים 2004 – 2005.

3.לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים שבפני ועיינתי בתסקיר קצין המבחן וכן בפסיקה שהוצגה לי שוכנעתי כי עליי מחד לשקול שיקולים לחומרה כמתחייב מן המדיניות המוזכרת בפסיקה עדכנית בנושא עבירות של אחזקת סכין שלא כדין המחייבת הטלת ענישה משמעותית ומחמירה וזאת על מנת להלחם בתופעת "תת תרבות הסכין" על סכנותיה והשלכותיה על הציבור.

4.מאידך יש מקום לשקול באופן פרטני נסיבות ביצוע העבירה שבפניי וכן לשקול לקולא נסיבותיו האישיות של המשיב, גילו הצעיר, העובדה כי הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר.

5.באשר לנסיבות ביצוע העבירה אציין כי מדובר בביצוע עבירה של אחזקת סכין שלא כדין כאשר זו בוצעה לאור יום ולא נסתרה הטענה כי הסכין נמצאה על ידי הנאשם בו ביום. לא מצאתי ממש לעניין זה בטיעוני בא כוח המאשימה. הנאשם בחקירתו כן טען כי מצא את הסכין רק באותו יום. לא מצאתי גם אינדיקציה בחקירה זו לכוונה נטענת של הנאשם להשתמש בסכין זו.

אמירות הנאשם בחקירתו לגבי סכסוך קודם שהיה לו נאמרו באופן שבו אין להסיק על כוונה להשתמש בסכין לפיתרון סכסוך זה או אחרים.

לעניין יש גם להתחשב בטיעוני בא כוח הנאשם באשר להתנהלות הנאשם בחקירתו, נכונותו להודות ולשתף פעולה.

6.כאמור יש להתייחס גם לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם כאמור בתסקיר קצין המבחן ולהדגיש גם העובדה כי מקום בו הופנה הנאשם לתעסוקה במסגרת פרויקט חיובי הצליח לעמוד במטלות שנדרשו ממנו ואף לשוב ללימודים ולמסגרת תעסוקתית נורמטיבית.

התקשתי להבין סירובו של הנאשם כאמור בתסקיר קצין המבחן להתגייס לתהליך טיפולי, סירוב עליו חזר גם בדבריו בפניי. לטעמי יש לייחס את אי שיתוף הפעולה של הנאשם עם הצעות שהוצעו לו לשיקומו לדלות שפתו אכזבתו ממפגשיו השונים עם הממסד ולא לרצון לאמץ נורמות עברייניות.

7.על כן לאחר ששקלתי כל אלה מצאתי לנכון כן להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר ישמש כהרתעה והלם ויעביר מסר ברור לנאשם כי יש מקום לתגובה מרתיעה והולמת להתנהגות עבריינית שאיננה נסבלת ומאידך יהיה מדוד ויתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם. בכך יפתח פתח לתקווה כי הנאשם ישכיל לגייס כוחות הנפש הדרושים לנטישת אורח החיים העברייני ואימוץ אורחות חיים נכונות ובריאות ללא צריכה של אלכוהול או סמים.

על כן גם אגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, אולם לתקופה מדודה תוך התחשבות בימי המעצר הנ"ל.

8.בהתאמה אני דנה הנאשם למאסר בפועל בתקופה של 4 חודשים ממנה יקוזזו ימי מעצרו.

כמו כן אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך תקופה של שלוש שנים מיום שיחרורו עבירה של אחזקת סכין שלא כדין ויורשע עליהם.