מדינת ישראל נ' דסה(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בגין ביצוע עבירות של גניבת רכב וגניבה מרכב.

טרם קיום דיון לגופה של בקשה ביקש ב"כ המשיב להפנותו לחוות דעת פסיכיאטרית וכזו אכן התקבלה.

מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי המשיב אינו כשיר לעמוד לדין והפסיכיאטר החתום עליה ממליץ על אישפוזו.

על המלצה זו חולק ב"כ המשיב ומבקש להורות על מתן טפול מרפאתי.

יש להבהיר כי ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת היסוד העובדתי של העבירות המיוחסות למשיב, אולם בנסיבות אלה חולק הוא על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת היסוד הנפשי.

טענת אי שפיות הדעת היא טענת הגנה שיש להוכיחה ונראה כי משחולק ב"כ המשיב על חלק מהקביעות או ההמלצות בחוות הדעת, יש להעביר את הדיון למותב שידון בתיק העיקרי.

כפי שנקבע בבש"פ 5776/09 א.ח. נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 31.8.09), ערכה הראייתי של חוות דעת פסיכיאטרית הקובעת כי המשיב אינו כשיר לעמוד לדין, אינו שולי, אולם מאידך אף אינו מכריע בשלב זה של ההליך.

בתיק החקירה ראיות רבות להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, לרבות טביעות אצבע וצילומים.

באשר לקיומה של עילת מעצר –

נכון הדבר כי עבירת רכוש בודדת כשלעצמה ככלל אינה מקימה עילת מעצר.

יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.

במקרה דנן מדובר במשיב אשר אין לו הרשעות קודמות, אולם לא ניתן להתעלם מתעוזתו כאשר נכנס לרכב בהמתינו לתדלוק בתחנת דלק ובעוד בעל הרכב מנקה את השמשות של הרכב ונהג בו מהמקום.

הוסף לזאת את מצבו הנפשי של המשיב ואני סבורה כי קמה בנסיבות אלה עילת מעצר של מסוכנות.

משכך ומשלא הוצעה לבית המשפט כל חלופת מעצר, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק 54106-05-11.

המעצר ירוצה בתנאי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי.

שב"ס יעביר את המשיב מבית המשפט לבית החולים הפסיכיאטרי.

ניתנה והודעה היום י"ג סיון תשע"א, 15/06/2011 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: