מדינת ישראל נ' דנטס ואח'

החלטה

אני מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את חשודים 1 ו – 2.

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרם של החשודים עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשודים נעצרו לראשונה ביום 31.01.2010 בשעה21:00.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודים ובאי-כוחם, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרם של החשודים למשך 4 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודים חשד בדבר ביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן, כאשר מיוחס להם כי ביום 31.01.2010 בשעות הערב, מכר חשוד 1 לבלש משטרתי חומר החשוד כסם מסוג חשיש, במשקל 13.3 גרם ברוטו, תמורת 400 ₪. את הסם קיבל מחשוד מספר 2.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות ושיבוש הליכי חקירה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועל כלפי החשודים.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשודים עברו את העבירות המיוחסות להם בבקשה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשודים עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורם יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורם יכול ויביא לסיכון בטחונו של אדם או לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש, לאור סוג העבירה של סחר בסם, אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותם של החשודים, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

כמו כן, אני סמוך ובטוח כי הקצין הממונה על החקירה יפעיל את שיקול דעתו בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק, על מנת להביא לשחרורם של החשודים בערובה, היה ותסתיים החקירה טרם מועד זה .

10.מובהר למבקשת כי במידה ומסתיימת החקירה טרם המועד אותו נקבתי לעיל והיא מבקשת לעתור להמשך השמת החשודים במעצר מכח סעיף 17ד' לחוק, עליה לעתור לבית המשפט בהקדם בבקשה תואמת במסגרת סעיף זה ולא לחסות תחת תקופת המעצר הניתנת מכח החלטתי זו.

11.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרם של החשודים עד ליום 04.02.2010 עד השעה 12:00.

12.תיק החקירה מושב לחוקר.

13.צווי מעצר נחתמים בד בבד.

זכות ערר כחוק.