מדינת ישראל נ' דנון חיים

בפני

סגן נשיא יוסף ריבלין

הכרעת דין

1.האישום

ביום 19.2.10 נהג הנאשם בצומת אורה רכב פרטי. הנאשם נעצר ע"י שוטר ומדגימת אויר שמסר נמצא כי נהג ברמת שכרות של 420 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.

2.התשובה לאישום

ביום 20.9.10 התייצב הנאשם בבית משפט ואמר שאין לו כסף לשכור שרותיו של עו"ד וטען "לא הייתי שיכור. השוטרת שלפה אותי מהרכב, שמה לי אזיקים וגם הקצין נתן לי מכות. לא שתיתי משקה אלכוהול... התחצפתי לשוטרת".

במועד הנ"ל תואם עם הנאשם מועד להוכחות – 30.1.11.

3.תימצות הראיות

ע.ת. 1 קורנל טמביר מתנדב משא"ז עצר הרכב בו נהג הנאשם בשעה 04:30. הנאשם ירד מהרכב והתנדנד, קילל ונשף לנשיפון "לא טוב". לאחר, משנשף הנאשם לנשיפון נמצאה אינדיקציה לשכרות. במהלך בדיקת המאפיינים הנאשם קילל ועשה תנועה מגונה (ראה ת/1). עם ע.ת. 1 היה מתנדב משא"ז אבי לוי. בחקירתו שלל ע.ת. 1 טענות ההגנה כי השוטרת שהיתה במקום נהגה באלימות כלפי הנאשם (ראה פרוט' עמ' 3 ש' 24 וש' 29-27 ועמ' 4 ש' 11-10).

ע.ת. 2 רס"ל שלי מור הגיעה לאחר האירוע ולא זכרה פרטים. כל שעשתה היה מילוי דו"ח עיכוב (ת/4) ובו רשמה מפי הנאשם "שתיתי וודקה לא יודע כמה" (סע' 5). בנוסף, מילאה העדה "טופס תחקור חשוד" (ת/2) שם רשמה מפי הנאשם כי שתה "מיץ תפוחים". הנאשם סירב לחתום על טופס זה.

ע.ת. 3 אבי לוי רשם מזכר (ת/4) ולא זכר מעבר לו. העד ציין כי הנאשם נדרש לבצע בדיקת נשיפון ונשף האוויר "החוצה" ואח"כ נשף לע.ת. 3 בפנים. הנאשם משגילה "סימני התנדנדות" נעצר על ידי שוטרת סיור. הנאשם משנשאל מה שתה אמר וודקה.

ע.ת. 4 שירן ירון (כהן). הפעילה הינשוף ובנשיפה שנשף הנאשם נמצא כי שכרותו היתה ברמה של 420 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף (ראה ת/7). ע.ת. 4 לא זכרה האירוע מעבר למסמכים שהכינה (ת/5 ת/7).

4.התנהלות הנאשם

הנאשם התייצב למועד ההוכחות 30.1.11. למועד ההוכחות הבא 26.4.11, הנאשם לא התייצב ובמועד זה נשמעה עדותה של ע.ת. 4. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודיעו כי חולה והתחייב להמציא אישור לכך. נקבעה תזכורת כדי לאפשר לנאשם להתייצב להמציא אישור מחלה ולתאם מועד הוכחות חדש. הובהר לב"כ הנאשם כי אם לא תומצא תעודת מחלה שתוכיח כי הנאשם לא יכול היה להתייצב למועד ההוכחות לא תינתן דחיה נוספת.

ביום 19.5.11 התייצב ב"כ הנאשם והודיע כי הנאשם מודע למועד וכי צריך להמציא תעודה רפואית. ב"כ הנאשם המתין כשעה ונאלץ לעזוב. בית משפט המתין לנאשם עד שעה 15:30 והנאשם לא התייצב.

משכך לא נקבע התיק לפרשת ההגנה.

מכח סע' 240 לחוק סדר הדין הפלילי (נ"מ) תשמ"ב – 1982 יש לראות בנסיבות המפורטות כי הנאשם מודה בכל העובדות שיוחסו לו.

מעבר לכך, מהראיות שנשמעו, כמפורט לעיל, ניתן לקבוע באופן ברור כי הנאשם נהג בעודו שיכור (ראה סע' 130 לחוק סדר הדין הפלילי).

מרשיע הנאשם בעבירה שיוחסה לו.