מדינת ישראל נ' דמארי

החלטה

בפני בקשה לבטול כתב אישום בטענה של הגנה מן הצדק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים והעלבת עובד ציבור. טענתו העיקרית של הנאשם היא כי את אותן מילים שאמר כלפי השוטר אמר השוטר עוד קודם כלפיו והחומר הועבר למח"ש לצורך חקירה.

משהחליטה מח"ש לגנוז תיק החקירה ללא טיפול מהטעם שבחומר המשטרתי לא הועלתה טענה נגד שוטרים והתביעה לא העמידה אותה על טעותה, יש בכך משום סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ולכן יש לבטל את כתב האישום.

את בקשתו מבסס הנאשם בין היתר על הנחיית פרקליט המדינה מס' 2.18, אלא שאותה הנחיה נוגעת למקרים בהם נעשה שמוש בכח, קרי באלימות פיזית ובהם נטענות טענות הדדיות על ידי כל אחד מהצדדים (האזרח והשוטר) כי האחד תקף את השני.

לא כך הדבר במקרה שבפנינו, שכן כתב האישום אינו מייחס לנאשם עבירות של אלימות פיזית.

זאת ועוד, הנאשם מבקש להטיל האחריות לברור תלונתו אך ורק על כתפי המשטרה, המאשימה.

איני יכולה לקבל הגישה האמורה.

משהתלונן הנאשם כלפי השוטרים, טבעי היה שיתחקה אחר תלונתו ותוצאותיה.

לכן, היה עליו לדאוג לקבל את החלטת מח"ש בנוגע לתלונתו ולערור עליה במידה וסבור כי נפלה בה שגגה.

במקרה דנן כאמור, הודיעה מח"ש לתביעה כי התיק כנגד השוטרים נגנז ללא טיפול שכן לא הועלתה טענה נגד השוטרים.

בנסיבות אלה ובחלוף כ- 4 חודשים נוספים מיום ההודעה, הגישה המאשימה את כתב האישום כנגד הנאשם.

לא מצאתי בנסיבות כי יש בפעולתה של המאשימה משום התנהגות שערורייתית או פגיעה בעקרונות של צדק והגינות משפטית ואני סבורה כפי שציינתי לעיל כי על כתפי הנאשם היתה מוטלת האחריות להעמיד את מח"ש על טעותה, או לערור על החלטתה ולא לחכות עד חלוף כשנה מיום ההחלטה ולטעון טענותיו במסגרת ההליך המשפטי נגדו.

ויודגש, במקרים כגון אלו קיימת חשיבות רבה לנמוק אשר עומד ביסוד ההחלטה של מח"ש לסגור את תיק החקירה.

כאשר מדובר בסגירתו של תיק מח"ש מחמת העדר עניין לציבור, אני סבורה כי קיימת סבירות גבוהה יותר כי טענת נאשם להגנה מן הצדק תתקבל.

כאמור, לא כך הדבר במקרה שבפנינו ועל כן, אני דוחה הטענה.

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"א, 12/12/2010 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

הוקלד על ידי: מואטי סיגל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: