מדינת ישראל נ' דלאל

החלטה

לפני בקשת המאשימה לזימון עד התביעה, עוזי שמר, בשנית, לאחר שכבר נשמעה עדותו, וזאת על מנת להגיש באמצעותו מסמך שנערך על ידו ואשר לא צורף מתוך טעות לחומר הראיות שבתיק התביעה.

התביעה מבססת בקשתה על סעיף 167 לחסד"פ.

ב"כ הנאשם מתנגד לבקשה. לטענתו, הזכות שמקנה סעיף 167 הינה בראש ובראשונה לבית המשפט וזאת רק כאשר סיימו בעלי הדין את הבאת הראיות. לטענתו, התביעה מבקשת להעיד את העד רק על מנת להגיש באמצעותו ראיה חדשה שלא הועברה לעיון ההגנה.

לאחר ששקלתי את טעוני הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה ולאפשר לתביעה לזמן מחדש את עד התביעה ולהגיש באמצעותו את המסמך שערך.

סעיף 167 לחסד"פ מאפשר לבימ"ש להורות על הזמנת עד שכבר נשמעה עדותו בבית המשפט וכן על הבאת ראיות אחרות בשלב בו סיימו בעלי הדין את הבאת ראיותיהם וזאת אם על סמך בקשת בעלי הדין ואם מיוזמתו של בית המשפט.

השימוש בסעיף 167 אינו נעשה כדבר שבשגרה שכן מהווה סטייה מהליכי סדר הדין הרגילים, אלא כאשר נדרש הדבר לעשיית צדק, גילוי האמת ולמניעת עיוות דין.

בת"פ (מחוזי יר') 3008/07 מדינת ישראל נ' יורם מור, נאמר על ידי כבוד השופט עוני חבש :

"ככל שתתאחר הבקשה להבאתן של ראיות נוספות וההליך השיפוטי יקרב לסיום, כן תהא נדירה יותר נכונותו של בית המשפט להפעיל סמכות שכזו והדבר ייעשה אך ורק כאשר נדרש הדבר בבירור לעשיית הצדק ולמניעתו של עיוות דין.. בית המשפט, הנדרש להפעיל סמכותו זו, יבחן כאמור השלב בו מצוי הדיון ועד כמה קרוב בית המשפט למתן פסק דין (גזר דין המסכם ההליך), צרכי החברה (המיוצגת על ידי המאשימה) אל נוכח צרכיו של הנאשם וכן האפשרות לגרם עיוות דין לנאשם ".

בתיק שלפני אנו מצויים בשלב בו טרם הסתיימה פרשת התביעה. לפיכך, והואיל וסעיף 167 מתיר הבאת ראיות נוספות גם במקרים בהם הסתיים שלב הבאת הראיות, הרי שעל אחת כמה וכמה מתייחס הסעיף גם לשלב מוקדם יותר של הדיון המשפטי. לבית המשפט קיים שיקול דעת לאפשר הבאת ראיות נוספת או העדת עדים בשנית, לבקשת בעל דין, גם במהלך פרשת התביעה.

בב"ש (מחוזי נצ') 208/08 מדינת ישראל נ' חמו דוד, התיר בית המשפט זימונו מחדש של עד תביעה לצורך הגשת מזכר שנערך על ידו, בטרם סיימה התביעה הבאת ראיותיה וקבע : " במקרה דנא הוגשה בקשתה של המבקשת להעיד בשנית את מר משה כהן בטרם הסתיימה פרשת ראיותיה ובטרם החל הנאשם בהשמעת עדי ההגנה. לאור השלב בו מועלית הבקשה ומהותה ולאור קביעתי שעדותו החוזרת של העד תוגבל להגשת המזכר שנערך לצורך הבהרת שרשרת המוצג - זאת ותו לא, אינני סבור כי ייגרם לנאשם עיוות דין, שכן ממילא יוחדה ישיבת ההוכחות הבאה להשלמת עדותם של כל יתר עדי התביעה ".

הואיל ואנו מצויים בשלב הבאת הראיות על ידי התביעה, לא ייגרם נזק לנאשם ולא ייגרם לו עיוות דין אם יתיר בית המשפט לתביעה להעלות שוב את העד לדוכן העדים על מנת להגיש את המסמך שערך.

בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופט א. ברק :

"ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר - על-פי ניסיון החיים - יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם".

וכן נאמר שם על ידי כבוד השופט י.כהן :

"המגמה הברורה בפסקי הדין של בית-משפט זה היא למנוע עיוות דין, העלול להיגרם בין לנאשם ובין לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכויו של עבריין עקב משגה של התובע; המגמה היא שלא לחסום לחלוטין את הדרך להבאת ראיות נוספות."

הנאשם שלפני מואשם בעבירות של נהיגה בשכרות עקב סירוב לבצע בדיקת נשיפה ואי ציות להוראות שוטר שהורה לו שלא לעשן לפני בדיקת הנשיפה.

העד עוזי שמר העיד בבית המשפט והוגשו באמצעותו שני מסמכים שערך, דו"ח עיכוב ודו"ח הזמנה לדין. במהלך חקירתו הנגדית על ידי ב"כ הנאשם אמר העד כי על פי דו"ח עיכוב שערך ואשר הוגש לבית המשפט כראיה, קיים גם מסמך נוסף, "אירוע מס' 7", אשר אינו נמצא בחומר הראיות שבידי התביעה.

התובעת הודיעה מייד לבית המשפט כי "כנראה שיש דו"ח פעולה מודפס שבטעות לא צורף לחומר אני אבדוק את זה ואם באמת יש טופס כזה אני אגיש בקשה מסודרת".

לשאלות שנשאל העד בהמשך החקירה הנגדית לעניין קיומו או אי קיומו של המסמך הנוסף ענה העד כי על פי הרשום בדו"ח העיכוב הוא מסיק שנרשם על ידו דו"ח פעולה נוסף ואשר אינו נמצא בתיק התביעה.