מדינת ישראל נ' דיריה(אסיר) ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום אני מרשיעה כל אחד מהם בעבירות של שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ובעבירה של התחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תש"ע, 18/03/2010 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת

גזר דין

הנאשמים שבפניי הורשעו על-פי הודאתם בגין עבירות של שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ובעבירה של התחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

על-פי עובדות כתב האישום בתאריך 24/02/10, נתפסו הנאשמים שהם שוהים בישראל שלא כדין וכשאין בידיהם אישורי כניסה או שהייה כחוק.

כמו כן כל אחד מהנאשמים התייצב בפני מעסיקתו הגב' אסנת סבח כאזרחים תושבי ישראל, וזאת על מנת להכשיר שהייתם הבלתי חוקית בארץ ולאפשר להם לעבוד בתחומי המדינה, אף על פי שאין הם רשאים כלל להכנס אליה.

כל אחד מהנאשמים אף מילא כרטיס עובד ובו מילא את פרטיו של אותו אזרח ישראלי אליו התחזה.

לטענת ב"כ הנאשמים, הנאשמים נכנסו לישראל לצרכי פרנסה בלבד, עקב המצב הכלכלי הקשה השורר בשטחי הרשות והמצוקה הקשה אליה נקלעו בהיותם נושאים בנטל הפרנסה של משפחתם.

ב"כ הנאשמים מבקשים להתחשב בגילם הצעיר, בעובדה שהם נעדרי עבר פלילי, ובכך שלשהייתם ארצה לא נלוותה עבירה נוספת הבאה לפגוע בשלום הציבור, בטחונו או רכושו אלא אך ורק בעבירה שבאה להכשיר את שהייתם הבלתי חוקית בתחומי מדינת ישראל.

ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירות, את העובדה שבביצוע העבירות יש כדי לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל, את הקושי של רשויות הבטחון בעריכת הבחנה בין כוונותיהם השונות של הנכנסים לתחומי מדינת ישראל שלא כדין וכן את העובדה כי לצד עבירת השהייה הבלתי חוקית, בוצעו הנאשמים עבירה נוספת של התחזות לאחר.

אשר על כן עתר ב"כ המאשימה להטיל על כל אחד מהנאשמים עונש מאסר בפועל ממושך, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי.

ב"כ הנאשמים ביקשו להקל בעונשם של הנאשמים ולהסתפק בעונש מאסר בפועל קצר בלבד, לצד עונש צופה פני עתיד.

בתי המשפט הביעו לא אחת את צערם על המצב הכלכלי ורר בשטחי הרשות, אך שבו והבהירו כי אין בכך כדי להוות עילה והצדקה לעבור על חוקי המדינה ולפגוע בריבונותה.

בשוקלי את נסיבות המקרה, את נסיבותיהם האישיות של כל אחד מהנאשמים, את עברם הנקי, את ההודייה המיידית, ומאידך את העובדה כי מדובר בעבירת שהייה בלתי חוקית לה נלוותה עבירה נוספת, ולאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, אני מטילה על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

א.עונש מאסר בפועל למשך 60 יום מיום מעצרם (24/02/10).

ב.מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשמים לא יעברו את העבירות בהן הורשעו, במשך שנתיים מיום שחרורם.

ג.התחייבות כספית על סך 3,500 ₪ שלא יעברו את העבירות בהן הורשעו, בתוך שנתיים מיום שחרורם.

אי חתימה על ההתחייבות תגרור מאסר בן 5 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום.