מדינת ישראל נ' דינקו

גזר דין

1.הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן המייחס לו עבירת תקיפת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 381(ב) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ועבירת הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 בחוק.

2.מכתב האישום עולה, כי ביום 27/5/10 בשעה 23:50 או בסמוך לכך, ברחוב פינסקר בעיר ראשון לציון, שהה הנאשם עם אחרים כאשר אחד מהם היה י.א, קטין (להלן: "הקטין"). בהמשך, הגיעו למקום הפקח חיים אסייג(להלן: "הפקח") והשוטרת סיגל קושמקוב (להלן: "השוטרת"), והבחינו שהנאשם והקטין צורכים אלכוהול, לכן ביקשו מהנאשם למסור את האלכוהול שהיה ברשותו, וכן להזדהות.

מיד ובסמוך, עת ניסו השוטרת והפקח להשתלט על הקטין, הכה הנאשם את הפקח מכות אגרוף בגבו וחטף מידיו את תעודת הזהות שלו.

באותן הנסיבות המתוארות לעיל, הנאשם התפרע, השתולל והפיל ארצה את הפקח, כשהוא תחת השפעת אלכוהול. כתוצאה ממעשיו אלה, נגרמו לפקח שריטות בידו וכן שפשוף בברכו.

3.במבגרת הסדר הטיעון וכמתחייב מגילו, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר משירות המבחן. הנאשם לא התייצב לפגישות אשר נקבעו לו עם שירות המבחן במספר הזדמנויות שניתנו לו, ולפיכך, נאלץ שירות המבחן להסתמך על חקירתו בתיק המ"ת.

א.מהתסקיר הראשון של שירות המבחן מיום 6/11/11 עולה, כי הנאשם בן 20 עלה עם משפחתו מאתיופיה בשנת 1995, סיים 12 שנות לימוד בבי"ס מקצועי במגמת מכונאות רכב, שלאחר לימודיו השתלב בעבודה.

שירות המבחן התרשם מבחור צעיר, לא מגובש, שהצליח להשתלב במסגרות שונות ולנהל בדרך כלל אורח חיים יציב. לצד זאת ניכרו קשיים בהיענות לגורמי סמכות, ושימוש מזדמן בחומרים פסיכו אקטיביים. לנוכח דפוסי אישיותו של הנאשם, אופי העבירות בגינן נדון ושימוש מזדמן בחומרים פסיכו אקטיביים ובהעדר מסגרת, קיימת עדיין מסוכנות מצידו. לצד זאת התרשמו, כי מדובר בבחור צעיר בעל יכולות השתלבות במסגרות שונות וכי אינו בעל דפוסי אישיות עבריינים נוקשים. לפיכך, העריכו כי יש לנצל את המוטיבציה שלו להתגייס לצה"ל, מהסיבה שגיוסו עשוי להוות גורם משקם עבורו ואשר יכול לתרום לחיזוק דימויו העצמי תוך שילוב במסגרת נורמטיבית בהתאם לגילו, ובכך להפחית את הסיכון הנשקף ממנו.

ב.מהתסקיר השני של שירות המבחן מיום 17/4/12 עולה כי הנאשם לא הגיע לפגישה. על כן, לא בא שירות המבחן בהמלצות בעניינו.

4.בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המאשימה לגזור לנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. ציינה כי הנאשם יליד 1990 ולו עבר פלילי עם הרשעה משנת 2009 מבית המשפט לנוער, אשר נלוות אליה כתב התחייבות מצידו להימנע מעבירה על סך 2000 ₪, שביהמ"ש התבקש לחלטה.

עוד טענה, כי הנאשם הודה והורשע בכתב אישום המתוקן אשר מתואר לעיל ובמסגרת זו נשלח לשירות המבחן, אך לא הגיע לפגישה ולא פגש את קצין המבחן.

לדבריה, ב"כ הנאשם עשתה את מירב המאמצים לקדם את עניינו של הנאשם, בכך שביקשה מביהמ"ש להפנותו שוב לשירות המבחן, אך הנאשם בחר שלא להגיע. שירות המבחן מסר פרטים אודות הנאשם מהיכרות קודמת, כאשר מתואר כי לנאשם נטייה לשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים, ומכיוון שלא הגיע לפגישה עמם אין המלצה טיפולית.

כמו כן, טענה כי הנאשם הורשע בעבר בהחזקת סמים לצריכה עצמית וכי בתיק הנדון, מדובר בעבירות שנעשו על רקע שימוש באלכוהול ומכאן הסיקה כי בהעדר כל הירתמות לטיפול , שיקולי השיקום והאינטרס הציבורי העצמי של הנאשם נסוגים אל מול יתר שיקולי הענישה.

5.בטיעוניה לעונש ב"כ הנאשם עתרה להימנע מהטלת מאסר של ממש על הנאשם, מאחר וגילו 21 ומאחר ולא נפתחו כנגדו תיקים נוספים ממועד כתב האישום הרלוונטי.

עוד טענה, כי מתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם אינו בעל דפוסים עבריינים וכי התערבות טיפולית חשובה בעניינו של הנאשם במטרה למנוע ממנו המשך התדרדרות.

לדבריה, הנאשם לא התייצב אצל הממונה בשנית וגם לא אצל שירות המבחן, מאחר ואין לו כסף בכיסו ואת כל כספו מעביר לפרנסת הבית.

עוד הוסיפה, כי כעולה מתסקירי המעצר בעניינו, אותם הגישה לעיוני שלא מדובר בנאשם בעל דפוסי אישיות עבריינית. מדובר במי שהוא עמוד התווך בפרנסת המשפחה, וגזירת מאסר בפועל הוא עונש קשה מאוד עבורו.

6.הנאשם טען שלא הגיע לשירות המבחן, מאחר והוא עובד וכי כן הגיע לפגישה פעם אחת, וביקש הזדמנות נוספת מביהמ"ש להגיע לפגישה אצל הממונה.

7.לישיבת יום 31/5/12 התקבלה חוו"ד הממונה על עבודות השירות אשר מצא כי הנאשם יכול לעבוד בכל עבודת שירות ללא מגבלות, אך הנאשם ציין בפניו כי הוא המפרנס את אימו ואחיו ואינו יכול להיעדר מעבודתו לצורך ביצוע עבודות שירות. בנסיבות אלה, לא נקבע לנאשם מקום לעבודות השירות.

8.למרות זאת, אפשרתי לנאשם לפנות פעם נוספת לממונה על עבודות השרות שיחווה דעתו ויכין לנאשם מקום עבודה לעבודות שרות.