מדינת ישראל נ' דיין

בפני

שופטת עינת רון

הכרעת דין

לנאשם יוחסו בכתב האישום עבירות של תקיפה ושל איומים.

תמצית הנטען בכתב האישום כנגדו הוא כי בתאריך 7/3/10 עת עסק בהובלת חפצים לדירה באלעד ומשנתבקש שלא לעשות שימוש במעלית הבנין על ידי המתלונן שהוא דייר בבנין זה, תקף הנאשם את המתלונן וכן איים עליו.

ישראל חזן הוא המתלונן סיפר בבית המשפט כי הוא מתגורר בבנין המדובר ומכהן כוועד הבנין. לבנין הגיע שכן חדש אשר הזמין הובלת חפציו למקום והוא הבהיר למובילים כי לא יוכלו לעשות שימוש במעלית כיוון שהביטוח אינו מכסה פעולות אלה. כך הבהיר הן לדייר החדש, איתן פרץ והן למובילים שהזמין דייר זה. עוד הבהיר להם כי יוכלו לעשות שימוש במעלית באם יפקידו בידיו תצהיר לפיו יישאו באחריות לכל נזק שייגרם כתוצאה מהשימוש במעלית וכי אם לא ייעשו כן בתוך רבע שעה ייאלץ להפסיק את השימוש במעלית. מאחר שלא נתקבלה כל תגובה מהם עלה אל הקומה השביעית על מנת לסגור את המעלית ולמנוע השימוש בה ולפתע הגיע הנאשם כאשר הוא עצבני אחז בו בחזהו ותקף אותו עד כי המתלונן נפל אל הקרקע ונשאר כך עד כי למקום הגיע איתן פרץ ולמקום הוזעקה המשטרה. לדברי המתלונן איתן לא הבחין בתקיפה עצמה אלא ראה אותו שכוב על הקרקע. המתלונן הבהיר כי התקיפה כללה נגיחה של המתלונן באמצעות ראשו בחזהו של המתלונן ואחיזה בצווארו בחולצתו וכן אמירה של הנאשם כי "יקרע אותו". המתלונן הבהיר כי הוא חולה סרטן וביקש להבהיר את מצבו זה לנאשם אך לא הספיק לעשות כן. המתלונן הבהיר כי בעת שהגיעה משטרה למקום אכן הבהיר כי אין לו צורך בטיפול רפואי וזאת היות שהוא עצמו עובד מד"א עם זאת מאוחר יותר פנה אל רופא על פי ייעוץ שקיבל מרופאו ועל פי מצבו הרפואי ולאור כך שבשל מצבו זה נוטים להופיע על גופו סימנים וכתמים והיה מקום לבחון באם אין המדובר בשטפי דם.

המתלונן המשיך ותאר כי יום לאחר הגשת תלונתו הגיע בשנית אל המשטרה וזאת מאחר שפנו אליו בשיחות טלפון רבות על מנת שיבטל את תלונתו, בין בפניות ובין באיומים כי יזיקו לו במקום עבודתו ויספרו לממונה עליו כי בתלונתו הוא מזיק לחתונתו של אחר, אלא שהוא הבהיר לפונים כי הוא ילך בדרכו ועם האמת שלו.

בחקירה הנגדית סיפר המתלונן כי לאחר האירוע אבחן אצלו הרופא האונקולוג רגישות בחזה ובצוואר ואף סימנים אדומים ועל כן ועל מנת לאבחן שאין המדובר בשטפי דם, פנה לרופא. משהוטח בו כי לא נרשמה כל רגישות באשר לחזה, טען המתלונן כי מאחר שכזו אינה נראית הרי שהרופא גם לא יכול לרשמה.

עוד הוטח במתלונן כי הנה במשטרה במסר כי הנאשם היכה אותו במכות אגרוף בכל גופו ולא כפי שסיפר בבית המשפט. לטענת המתלונן בבית המשפט פרט באשר לחזה והצוואר ולטעמו אין הבדל בין הגרסאות משמדובר בתקיפה. משהוטח בו כי במשטרה מסר כי לאחר שהיה שרוע על הקרקע נגח בו הנאשם שוב באמצעות ראשו, השיב כי "שאתה נכנס ללחץ ותקיפה מסיבית אתה לא זוכר אם הרביץ לך פה או הרביץ לך שם".הוא חזר על כך כי על גופו ניכרו סימנים לאחר האירוע והרופא לא רשם אותם כיוון שכל גופו מלא בסימנים בשל מחלתו. הוא אישר כי הרופא ציין סימן אחר על ירכו ולדבריו סימן זה נגרם בעת שנפל על המדרגה. הוא הבהיר כי אז בהיותו שרוע על המדרגה נגח בו הנאשם שוב עם ראשו ועם ידיו ומשנשאל שוב האם מדובר היה בשתי נגיחות השיב: "תקיפה מול נכה כל המצב שלו אתה לא תזכור את הפרטים אין ספק שזו היתה תקיפה אלימה שלא צריכה להיות וזהו".

המתלונן חזר על כך שאיתן לא ראה את התקיפה ולא יכול היה או לא אמור היה לראותה בשל מקומו בעת שהיא התרחשה. עם זאת הוא נזעק למקום למשמע הצעקות והבחין בו שרוע על המדרגות ולדבריו מיד כאשר הגיע איתן אל המקום נמלט הנאשם מן המקום.

המתלונן הבהיר כי התקיפה התרחשה באזור המדרגות של הקומה השביעית בבנין.

לאחר האירוע , כך ציין המתלונן ירד איתן פרץ לדירתו, הפקיד בידיו את התצהיר המבוקש ועל כן חידש את פעולתה של המעלית.

הוגשה תעודה רפואית בעניינו של המתלונן (ת/1) ממנה ועלה כי ביום 9/3/12 ביקר הנאשם אצל רופא והתלונן בפניו כי יום קודם לכן הותקף בביתו על ידי מוביל וקיבל מספר חבלות בחזה ובצוואר. בתעודה רשם הרופא בממצאיו כי קיימת רגישות בירך הימנית וכי אין סימני שטפי דם בגוף או נפיחויות וכי עקב כך שסבל ממחלה בעברו ישנה רגישות יתר בשרירים ובעור.

השוטר אוסקר יעקובוב ציין במזכר מאותו תאריך כי המתלונן התקשר אליו מספר פעמים וציין כי ברצונו לבטל את התלונה כיוון שהוא ואשתו חוששים מהנאשם ואינם רוצים קשר כלשהו לחקירה וכי יבוא לתחנה על מנת לבטל את התלונה. (ת/3).

הוגש מזכרו של השוטר שרון רז מיום 8/3/10 לפיו הגיע המתלונן בשנית לתחנת המשטרה וסיפר כי מופעלים עליו לחצים לבטל את התלונה ונשלחים אליו אנשים שונים מטעמו של הנאשם על מנת שייעשה כן. משנשאל האם הוא מוכן לערוך עימות עם הנאשם השיב בשלילה וציין כי הוא חושש .

(ת/4).

איתן פרץ סיפר בבית המשפט כי אמנם יצא הנאשם בעבר עם גיסתו אך אין הוא מכיר אותו ופגש אותו לראשונה ביום האירוע לאחר ששמע עליו והזמין ממנו את שירותי ההובלה.

העד סיפר בבית המשפט כי ביום האירוע היה עסוק בדירתו החדשה בהתקנת הרהיטים כאשר שמע רעש ועל כן יצא החוצה שם פגש בנאשם שסיפר לו כי המתלונן הפסיק את פעולת המעלית ועל כן הוא – הנאשם ישאיר את חפציו של העד למטה ולא יעלה אותם לדירה. הוא ירד על מנת לברר את פשר הדבר ונאמר לו כי לא נהוג להעביר חפצים במעלית והמתלונן ביקש כי יחתום על כך שאם ייגרם נזק למעלית הוא יישא בו. העד סיפר כי משיצא החוצה הבחין בנאשם ובאחיו וכן במתלונן שהיו סמוכים זה לזה. המתלונן היה ישוב על המדרגות אותה עת. אין הוא זוכר אם אמר לו דבר מה אותה עת וסוף דבר הוא חתם על התצהיר המבוקש ולאחר מכן חודשה פעולת המעלית.

העד אישר כי אכן נעשו ניסיונות פניה אל המתלונן על מנת שיבטל את תלונתו.

בחקירה הנגדית הבהיר העד כי ידע על ניתוקה של המעלית רק למשמע הצעקות והבהיר כי מאחר ששהה בחדר הקיצוני בדירתו הרי שעבר זמן מה עד שמע את הצעקות. דבר ניתוקה של המעלית הודע לו מפי אחיו של הנאשם ואזי נכנס לחדר המדרגות שם פגש במתלונן ובנאשם כאשר הנאשם צועק והמתלונן יושב על המדרגות. בחקירה הנגדית סיפר העד כי המתלונן אמר לו שהנאשם היכה אותו "כמעט הרג אותו" וכי דברים אלה נאמרו לו כאשר שהה העד בביתו של המתלונן לאחר מכן. משנשאל האם הבחין במתלונן בסימנים מיוחדים באופן דיבורו והאם התנשף המתלונן, ציין העד כי המתלונן נראה "לחוץ".