מדינת ישראל נ' דיין ואח'

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד לילי קצב

הנאשמים בעצמם

ב"כ הנאשמים עו"ד אוחיון

פרוטוקול

גזר דין

נאשמת 2 הורשעה על פי הודאתה בעבירה של גידול סם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל של 523.32 ג' נטו ונאשם 1 הורשע בסיוע לנאשמת 2 בגידולו.

נאשמת 2 הינה אמו של נאשם 1.

את העבירה ביצע נאשם 1 כשמאסר על תנאי בן חודשיים היה תלוי ועומד כנגדו, בגין עבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

מאחר שמדובר בעבירה מ- 12/07, כשכתב האישום הוגש רק ב- 4/11 ובעברו של הנאשם, למעט העבירה בגינה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, עבירה נוספת של היעדר מהשירות משנת 95 ואין כנגדו תיקים פתוחים – הסכימה המאשימה להציע לבית המשפט להאריך את המאסר על תנאי לצד הטלת קנס ופסילת רשיון על תנאי.

עמדת המאשימה שונה ככל שזה מתייחס לחלקה של נאשמת 2 בביצוע העבירה, בשל היותה העבריינית העיקרית בתיק, נוכח כמות הסם הגדולה והתנאים בהם גידלה את הסמים, בעציצים בביתה. לגביה עותרת המאשימה להטיל עונש של מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רשיון הנהיגה על תנאי.

ב"כ הנאשם הסכים עם ב"כ המאשימה לגבי רכיבי הענישה שייגזרו על נאשם 1, אך ככל שזה מתייחס לנאשמת 2 – הוא הפנה לאמור בתסקיר המבחן בעניינה, שהתקבל לבקשתו וללא התנגדות המאשימה.

מהתסקיר עולה שמדובר בנאשמת כבת 60, גרושה ואם ל-3, נעדרת הרשעות קודמות וזו היא לה העבירה הראשונה והיחידה. להתרשמות שירות המבחן, העבירה הנדונה הינה פועל יוצא של מצוקה על רקע מחלת הסרטן בה לקתה וצריכת הסמים סייעה לה בהתמודדות עם מחלתה.

לפיכך, לאור חלוף הזמן, החרטה שהביעה הנאשמת, הפנמתה את הפסול שבמעשיה והשקעת המאמצים שהיא עושה בשיקום חייה, מעריך שירות המבחן שעונש במסגרת עבודות שירות יקטע את יכולתה לעבוד ואת מאמציה לתפקד כאישה נורמטיבית ועצמאית. משכך המליץ על אלטרנטיבה עונשית במסגרת צו של"צ.

בירור עם ב"כ המאשימה העלה כי טענת הנאשמת לפיה גידלה את הסם לצריכתה העצמית לצורך הקלה על מצבה הרפואי בעקבות גילוי הסרטן בגופה, מקובל עליה.

לטענת ב"כ המאשימה נתון זה נלקח כשיקול במסגרת שיקוליה שלא לעתור למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

אכן לא ניתן להקל ראש בביצוע העבירה עליה נותנת הנאשמת את הדין, במיוחד בהתחשב בהיקף הגידול כפי שהוא משתקף מהתמונות שהוגשו, בהם נראה שהיא גידלה את הסמים במספר עציצים באופן שנראה כאילו פתחה משתלה בביתה.

אולם אינני יכולה לשלול את טענתה אותה העלתה במסגרת טיעוניה לעונש, לפיה לא ידעה אם הזרעים ששתלה בעציצים יניבו את השתילים בסופו של דבר צמחו והכמות נבעה מהצלחתה בגידול הסם.

העובדה שהמאשימה מקבלת את טענתה כי הסמים גודלו על ידה לשימושה העצמי על רקע מחלתה, מוביל למסקנה שרמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה אינה הולמת את המקרה האינדיבידואלי שבפניי.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1: