מדינת ישראל נ' דיאצ'נקו

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי קטין.

ב"כ הנאשם טענה כי יש מקום למחוק את כתב האישום בעניינו של הנאשם בשל הפרת חובת היידוע במשלוח הודעות יידוע לכתובות בהן לא התגורר הנאשם, והפרת חובת הפניה לרשויות הרווחה לשם בחינת המצב המשפחתי טרם נקיטת הליכים. בנוסף, נטען לפגיעה בזכויות הנאשם בסגירת תיק החקירה בעניינה של בת הזוג מבלי שידע על כך. אקדים ואציין כי הטענה האחרונה חורגת מגבולות התיק שלפניי, וככל שלסניגורית טענות בהקשר זה עליה לפעול בדרכים הפתוחות לפניה על פי דין.

לעניין חובת היידוע, עסקינן בעבירות שאין לגביהן כלל חובת יידוע, לאחר שעבירות תקיפה של בן משפחה הוחרגו על פי חוק מן העבירות שיש בהן חובת יידוע וזכות שמוע (סעיף 60א(ט) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982). תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק), תשס"ה – 2005, מחריגות בסעיף 1 (1)(א) עבירה של תקיפת בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, ובעבירה זו מואשם הנאשם שלפניי. משכך, לא היה מקום לטעון להפרת חובת יידוע.

הגם שלא קיימת חובת יידוע מצאה המאשימה להעניק לנאשם את האפשרות לעתור לשימוע טרם הגשת כתב האישום, ושלחה את ההודעה בנדון לשתי כתובות שהיו בידיעתה. הסניגורית מלינה על כך שמדובר בכתובות שלא שימשו את הנאשם, שהיה מורחק מביתו בצו בית משפט והתגורר ברכב או אצל ידידים מזדמנים. המאשימה מצידה הבהירה כי מדובר בכתובות המעודכנות במשרד הפנים, ואלה הן הכתובות שהיו בידיעתה. תגובת המאשימה, לעניין זה לרבות התייחסות המאשימה למועד פקיעת צו ההרחקה חודשיים לפני מועד משלוח מכתב היידוע, הניחו את דעתי כי בהיבט של משלוח המכתב "לכתובת הידועה לה", נהגה המאשימה כשורה בשליחת המכתבים לכתובות האמורות. אינני סבורה כי יש לדרוש מהמאשימה, אפילו בעת שהיא מחוייבת במשלוח הודעת יידוע, לפעול באמצעים אקטיביים לאיתורו של נאשם המתגורר ברכבו, ומחובת הנאשם לוודא כי כתובתו המעודכנת תמצא בידיעת הרשויות. הדברים נכונים מקל וחומר בהעדר חובת יידוע וזכות שימוע.

לעניין הטענה הנוגעת לרשויות הרווחה, לאור טיעוני הסניגורית בדיון ניתנה לה אורכה להצגת נוהל מטעם היועהמ"ש או פרקליט המדינה בנדון. בהשלמת הטיעון בכתב לא הציגה הסניגורית נוהל כזה, ואינני סבורה כי בנסיבות אלה נדרשות מן המאשימה הבהרות כפי שהסניגורית עותרת להן. לגוף הדברים נמסר על ידי המאשימה, כי לא קיים נוהל מחייב, וכי הפנייה לרשויות הרווחה נתונה לשיקול דעת גורמי התביעה בהתחשב בנסיבות התיק. באופן קונקרטי הובהר כי קיימים בתיק מסמכים מטעם רשויות הרווחה ובהם התייחסות לנושאים הרלבנטיים, וכי התקיימה שיחת עדכון בסמוך להגשת כתב האישום. משכך, אף אם היה קיים נוהל מחייב, ולא נוכחתי שאלה הם פני הדברים, לא נוכחתי שהמאשימה לא קיימה אותו.

אשר על כן עתירת הסניגורית למחיקת כתב האישום נדחית.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ג, 18 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: