מדינת ישראל נ' דיאמנד(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 4 אישומים. 3 מהם בעבירות של סחר בסם מסוכן מסוג חשיש, והאישום הרביעי בעבירה של עסקה אחרת בסם מסוכן מסוג חשיש.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב, וביקש לציין כי מקריאת העובדות המיוחסות למשיב באישום הראשון, עולה כי עסקינן בעבירת תיווך ולא בעבירת סחר.

לענין האישום הרביעי טען ב"כ המשיב כי לא גובשו נסיבותיה של עסקה אחרת, שכן הדברים התמצאו בדיבורים בעלמה, וככאלה הם אינם מקימים כל עבירה.

לענין זה השיב ב"כ המבקשת כי פרשנותה המשפטית של המבקשת הינה כי הנסיבות המתוארות באישום הראשון מקימות את כל היסודות הדרושים לעבירת הסחר. ואולם מכל מקום, ונוכח ההתייחסות הזהה של הפסיקה לעבירות הסחר ועבירות התיווך, מסכים כי בית המשפט לא יכריע בענין זה בעת הזו.

לענין האישום הרביעי טען ב"כ המבקשת כי על פי ההלכה הפסוקה, עבירת עסקה אחרת בסם מתגבשת גם שעה שהצדדים הדברו לעשיית פעולה אסורה בסמים וגם כאשר ההסכם ביניהם לא בוצע הלכה למעשה.

אשר לטענת ב"כ המשיב בנוגע לעובדה כי האישום הראשון מגלם עבירת תיווך, ונוכח דברי ב"כ המבקשת בענין זה, איני רואה צורך להכריע בשאלה בשלב זה. מכל מקום אין מחלוקת כי לכל הפחות קיימות ראיות לעבירת תיווך ופסיקת בית המשפט העליון מלמדת כי אין נפקא מינה אם הואשם נאשם בעבירות של סחר או תיווך, אלה כאלה פגיעתן בציבור רעה מאין כמוה והיחס אליהן הוא שווה בפסיקה. ומכל מקום למשיב שבפני אף מיוחסות עברות סחר אחרות שאין עליהן חולק.

אשר לטענה בדבר האישום הרביעי, הרי שההלכה הפסוקה נתנה למושג "עסקה אחרת" משמעות רווחה ומקיפה ביותר. עסקה אחרת כוללת כל הסכם לביצוע פעולה אסור בסמים, גם אם ההסכם כאמור לא בוצע הלכה למעשה.

בית המשפט העליון קבע בשורה ארוכה של החלטות כי אין כל דרישה שההסכם יצא לפועל ועצם ההסכמה ההדדית היא המהווה את העבירה.

משכך ולמקרא העובדות המיוחסות בכתב האישום עליהן אין חולק בשלב זה, נדמה כי גובשו הראיות הנדרשות לצורך עבירת עסקה אחרת לאחר שהצדדים גיבשו ביניהם הסכמה הדדית לרכישת הסם בעבור סכום נקוב, הגם שהעסקה לא יצאה לפועל.

בכפוף להערותיו אלה של ב"כ המשיב, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ומיקד טיעוניו בשאלת חלופת המעצר.

ב"כ המשיב טען כי הגם שהכלל הידוע הינו כי מקומם של סוחרי הסמים למעצר מאחורי סורג ובריח, הרי שהמקרה שבפנינו מגלם נסיבות חריגות המצדיקות לכל הפחות, שליחת המשיב לקבלת תסקיר משירות המבחן, אשר יבחן אפשרות שחרור בחלופה.

לענין זה, טען ב"כ המשיב כי עסקינן בסוכן עבריין, אשר שידל את המשיב והפעיל עליו לחץ על מנת שיספק לו סם.

הפנה לעובדה כי המשיב שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו ולא שמר על זכות השתיקה. הפנה לעובדה כי למרות שלחובת המשיב עבר פלילי, הרי שעברו הפלילי אינו מכביד לטעמו ואינו כולל הרשעות בעבירת של סחר בסם אלא החזקת סם לצריכה עצמית בלבד.

טען כי הגם שמדובר במס' עסקאות סם, הרי שהן מתוחמות לפרק זמן קצר בן ימים בודדים והפנה לעובדה כי מדובר בסם מסוג חשיש, שאינו מהסמים הקשים.

עוד הפנה ב"כ המשיב לנסיבותיו האישיות של המשיב שנמצא במעגל הסמים ועושה שימוש יומיומי בסם, הפנה לעובדה כי הוא משלם מזונות לשתי נשים ומצוי במצוקה כלכלית קשה ביותר וכי מעצרו זה, הינו מעצרו הראשון. לפיכך עתר ב"כ המשיב לבחון חלופה באמצעות תסקיר מבלי שיש בדבר לקבוע מסמרות בדבר התוצאה הסופית.

ב"כ המשיב הפנה את בית המשפט לשורה ארוכה של החלטות בהם שוחררו מעורבים בעבירות סמים.

עוד טען ב"כ המשיב לעובדה כי העדרה של תעודת חסיון בשלב זה מחלישה את העוצמה הראייתית וכן טען כי לא בוצע זיהוי קולות לשיחות בהם נשמע לכאורה המשיב משוחח עם הסוכן.

ב"כ המבקשת עתר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.