מדינת ישראל נ' דחלה מחמוד

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה שעה שרשיון הנהיגה שלו פקע למשך יותר מ-6 חודשים. הנאשם הוזמן להקראה, באמצעות מסירת הדוח לידיו.

ביום ההקראה, 14.6.09, לא התייצב הנאשם ועל כן נדון בהעדרו, לקנס בסך 500 ₪.

בתאריך 11.7.11 הגיש ב"כ הנאשם את הבקשה, מושא החלטה זו.

אין בגוף הבקשה כל הסבר לשיהוי של למעלה משנתיים בהגשתה. הסבר כזה גם לא נמצא בטיעוניו לפניי ביום 27.11.11.

טענה אחת של המבקש הינה כי "לא ידע כלל על מועד הדיון" (סע' 5 לבקשה).

המבקש קיבל, כאמור, את הדוח לידיו, ומשכך חזקה עליו שידע את מועד הדיון. גם אם אבד הדוח, כפי שנטען בהמשך, לא עשה דבר וחצי דבר על מנת לברר את מועד הדיון.

טענתו העיקרית של הנאשם היא כי היה בידיו רשיון זמני תקף למועד בצוע העבירה.

אזכיר כי העבירה בוצעה ביום 9.11.08.

לתמיכה בטענתו, צירף המבקש לבקשתו אישור מטעם משרד הרישוי, ממנו עולה כי רשיונו של המבקש חודש ביום 6.3.09 והיה תקף עד ליום 15.4.10. עוד צויין באישור כי המבקש החזיק ברשיון זמני שהיה בתוקף מ-18.4.10 ועד 18.10.10.

שתי התקופות הינן לאחר ביצוע העבירה.

המבקש אף צירף לבקשתו עותק מרשיון מיוחד שהיה תקף מיום 12.11.08 ועד 1.3.09.

דהיינו, החל מ-3 ימים לאחר העבירה והלאה.

עוד טען ב"כ הנאשם, הן בע"פ והן בכתב, כי גזר דין שהוטל על הנאשם בהעדרו במסגרת ת 3958-07, של בימ"ש השלום לתעבורה בצפת, עוכב ביום 13.5.08.

במהלך הדיון נשאל ב"כ המבקש אם יש ברצונו להגיש מסמכים נוספים, בהתאם להחלטתי מיום 11.10.11. המסמכים האמורים הינם אישור משרד הרישוי בדבר תוקף הרשיון בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ורשיון נהיגה מקורי תקף למועד זה.

ב"כ המבקש השיב כי לא קיבל את ההחלטה, למרות שבגוף החלטה זו נקבע מועד הדיון אליו התייצב ובו טען כי לא קיבלהּ.

מסרתי למבקש עותק מההחלטה ואז התפרץ בזו הלשון: "אני מצהיר שכרגע אין לי מסמכים נוספים להגיש ואני לא מבקש להגיש מסמכים נוספים. המסמך היחיד שאני יכול להגיש זה אם אני אערוך אותו בעצמי. אם בית המשפט מעיר לי על דבריי, אני אומר שבית המשפט יכול להעביר את ההחלטה ללשכת עורכי הדין ובית המשפט איננו התביעה וצריך לעשות משפט צדק. אין לי מה להוסיף".

אודה כי לא נהירה לי סיבת התפרצותו של ב"כ המבקש, אך ברי שאין בה כדי להוסיף לכבודו.

לגופו של ענין, אין במסמכים שהוגשו לעיוני כדי להוות ולו ראשית ראיה לכך שהמבקש החזיק ברשיון נהיגה תקף למועד בצוע העבירה.