מדינת ישראל נ' דותן

החלטה

מונחת בפניי בקשת הנאשם, אשר הוגשה בתום פרשת התביעה, ולפיה אין עליו להשיב לאשמה וכי יש להורות על זיכויו מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת מכוח סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ").

מבוא

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיף 62(3) בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה, בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

נטען בכתב האישום, כי ביום 30.06.12 בסמוך לשעה 15:30 לערך, נהג הנאשם ברכב באזור תחנת הדלק כפר אדומים, זאת בהיותו תחת השפעת סם, כאשר בבדיקת שתן שנערכה לו התגלה סם מסוג "קנביס" בכמות של ng 48.

בתשובתו לאישום כפר הנאשם במיוחס לו וטען, כי הסם נתפס ברכב אחר ולא ברכבו הוא, לפיכך לטענתו, לא התקיים חשד סביר.

במהלך שמיעת הראיות העידו מטעם התביעה רס"מ שמואל עוזרי, הבוחן אשר גבה את הודעת הנאשם במשטרה; רס"ל אלירן בן דוד, השוטר שאצלו התעורר חשד לגבי נהיגתו של הנאשם תחת השפעת סמים ומשכך, הוא זה שדרש מהנאשם לבצע בדיקת שתן; רס"ל דורון דהן, אשר ערך דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות (ת/6).

בתום פרשת התביעה, טען הסניגור, כי "אין להשיב לאשמה" מכוח סעיף 158 לחסד"פ. לטענתו, כבר בשלב זה, יש להורות על זיכויו של הנאשם, זאת הואיל וראשית, סעיפי האישום אשר מיוחסים לנאשם בכתב האישום, אינם מגלים עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים. שנית, לא הוגשה כל ראיה המוכיחה כי הנאשם נהג תחת השפעת סמים. שלישית, מחומר הראיות עולה כי השוטר לא עמד בדרישת המחוקק לעניין החשד הסביר, שכן לא התגבש חשד סביר ולכן לא היה מקום לדרוש מהנאשם לבצע בדיקת שתן. לטענתו, בהתאם להלכת "בן חיים" יש לפסול את הראיה שניטלה בחוסר סמכות.

המשיבה בתגובתה, ביקשה להורות על דחיית הבקשה.

דיון והכרעה

אקדים ואומר שהחלטתי לדחות את הבקשה. בהתאם לעדויות שנשמעו בפניי עד כה, התקיימה אותה מערכת הוכחה ראשונית המעבירה את נטל הבאת הראיות מהתביעה אל הנאשם.

המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לטענת אין להשיב לאשמה נמצאת בסעיף 158 לחסד"פ אשר קובע כדלקמן:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות סעיפים 182 ו-183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה".

בע"פ 28/49 זרקא נ' היועמ"ש פ"ד ד 504, עמד בית המשפט העליון על משמעות הביטוי "הוכחה לכאורה" וקבע כי: "המושג 'הוכחה לכאורה'- נוכל להבהירו עתה ביתר קלות פירושו, אותה כמות של עדות שהקטגוריה חייבת להביא בשלב הראשון של המשפט לשם קיום החובה מס' 2 ["חובת ההוכחה"] המוטלת עליה ואשר תספיק - אם בסוף הדיון יתן בית המשפט אמון בה וייחס לה את המשקל הראוי - כדי הרשעת הנאשם בעבירה הנדונה".

ההלכה קובעת כי די למעשה בקיומה של ראיה לכאורית, ולו דלה, כדי לחייב את הנאשם להשיב לאשמה. בהקשר זה קבע בית המשפט העליון בע"פ 732/76 מדינת ישראל נ' רפאל כחלון, לב (1) 170 את הדברים הבאים:

"בית-המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה לפיה אין להשיב לאשמה, אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב-האישום. ראיות בסיסיות לענין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם" (ההדגשה שלי- נ.מ).

בענייננו, ד"ר אשר גופר, מומחה המעבדה לטוקסיקולוגיה, בדק את דגימת השתן שניטלה מהנאשם ובהתאם לחוות דעתו נמצא "תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס" (ת/7). חוות דעתו של ד"ר גופר הוגשה והסניגור בחר שלא לזמנו לחקירה. לפיכך, דין טענת הסניגור כי לא הוגשה כל ראיה המוכיחה כי הנאשם נהג תחת השפעת סמים, להידחות.

לא זו אף זו, טענת הסניגור בדבר העדר קיומו של "חשד סביר" איננה מתיישבת עם מערך הראיות שנשמעו בפניי עד כה.

בהקשר זה אציין כי סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה קובע כי "שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או ממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;...." (ההדגשה שלי- נ.מ).

מעיון בדברי ההסבר לחוק עולה כי "מתן דגימת שתן הוא אחד מסוגי ה"חיפוש החיצוני" כהגדרתו בחוק החיפוש, ומתן דגימת דם הוא סוג של "חיפוש פנימי" כהגדרתו בחוק האמור. תנאי לחיפוש לפי חוק החיפוש הוא קיומו של יסוד סביר לחשד כי בגופו של חשוד נמצאת ראיה. תנאי זה מתקיים בענייננו כאשר יש לשוטר חשד סביר כי הנוהג ברכב או הממונה על הרכב שיכור" (ראה: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 67) (בדיקת שכרות), התשס"ה– 2005, ה"ח הממשלה, מס' 154, עמ' 518, 521).