מדינת ישראל נ' דוראל

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב שהיה בתנועה, תוך שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.הנאשם נהג ברכב מ.ר. 88-555-24 ביום 28.12.11 בשעה 11.44 או בסמוך לכך כשהוא נוסע בכביש מס' 1 משדה התעופה לכיון תל אביב.

2.השוטר משה אלוני ע"ת מס' 1 נסע על השול מימין לרכב הנאשם.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגירסת המאשימה: הנאשם החזיק מכשיר סלולרי ביד ימין בגובה ההגה כשהוא לוחץ על מקשי המכשיר, התנועה במקום זורמת.

לגירסת הנאשם: הוא לא עשה כל שימוש במכשיר הסלולרי. במכשיר נעשה שימוש כג'י.פי.אס. (ווייז) כשהוא מחובר על ההגה עם תפס. עובר לעצירת השוטר היה פקק תנועה.

דיון והכרעה:

1.השוטר רשם דוח מפורט המתאר את ביצוע העבירה (מוצג ת/1).

2.עפ"י "הנסיבות המיוחדות של המקרה" כמפורט בדוח ת/1, השוטר נסע במקביל מצד ימין של רכב הנאשם והבחין דרך חלון קדמי ימני בנאשם כשהוא אוחז בידו הימנית במכשיר סלולרי בגובה ההגה כשהוא לוחץ על מקשי המכשיר.

השוטר ציין כי הבחין בעבירה דרך חלון קדמי ימני שהיה שקוף ונקי, הארוע התרחש באור יום, ראות טובה, ונשמר על קשר עין רצוף.

3.תגובת הנאשם עפ"י הדוח ת/1 היא "לא השתמשתי בטלפון". לדברי הנאשם בעדותו, יש לו טלפון עם דיבורית ואילו הטלפון הנייד עמד על ההגה עם תופסן כשהוא עושה בו שימוש בתור ג'י.פי.אס. (שורות 12, 13 בעמ' 2 ושורות 7, 8, 11 עמ' 3).

4.לא נטען על הכרות קודמת בין הנאשם לשוטר.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את העדויות, שוכנעתי כי השוטר ראה את העבירה המיוחסת לנאשם, אשר התרחשה למעשה לנגד עיניו.

בנסיבות העניין אני מעדיף את עדות השוטר על פני עדות הנאשם, זאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי אני עושה זאת על סמך עדות יחידה. לפיכך אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, א ניסן תשע"ג , 12 מרץ 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: