מדינת ישראל נ' דומן

הכרעת דין

זיכיתי את הנאשם ולו מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 03.07.11 נהג ברכב ולא ציית לתמרור 302 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה.

התביעה העידה את עורך הדוח עת/1, אשר פרט את נסיבות המקרה בדוח (ת/1), מעיון במסמך עולה כי במהלך סיור ברחוב מגדל דוד, הבחין בנהג יוצא מרחוב סמדר ופונה שמאלה לרחוב מגדל דוד, תוך אי ציות לתמרור העצור שמצדו הימני.

בדו"ח נרשמה תגובת הנהג המכחיש את העבירה.

בחקירתו הנגדית של עת/1 התבקש לשרטט את מיקום האירוע, ובשרטוט ת/2, הסביר כי הנאשם יצא מרחוב מגדל דוד ופנה לרחוב הסמדר, סתירה מהותית ביותר.

עוד התברר מחקירתו של עת/1 כי יחד עמו נכחה בניידת שממנה יצא לעצור הנאשם, גם שוטרת, אלא ששמה של שוטרת זו כלל לא נזכר בכתב האישום, והיא גם לא זומנה לבית המשפט על ידי המאשימה.

השוטר מסר בחקירתו כי עמר מול הרחוב שממנו יצא הנהג וראה בברור העבירה, אולם, הנאשם שהכחיש זאת מסר בעדותו מספר צילומים (נ, 1-4), וגרסה שונה לחלוטין, של כיוון הנסיעה ומקום עצירתו על ידי השוטר, לפי גרסתו פנה בכלל ימינה והשוטר עמד שם, במקום שכלל לא ניתן לראותו, כשהוא מגיש תמונה שצילם בסמוך למקום עמידת השוטר, לכיוון הצומת האמורה ואכן משם לא ניתן לראות בברור את המיקום.

חשוב לציין, כי הנאשם עמד על חפותו עוד מהרגע הראשון שנעצר, ובעדותו בפני שב ופרט גרסתו ותמך אותה בצילומים ובכל מקרה אין זה תפקידו של הנאשם להוכיח חפותו אלא תפקיד המאשימה להוכיח אשמתו.

כיוון שבפני שתי גרסאות של עת/1 לעבירה, ואיני יכול לקבוע בוודאות היכן עמד עת/1, מתקשה אני לקבל גרסת המאשימה, שהיא גרסת עד תביעה יחידי ולהעדיף אותה על פני גרסת הנאשם.

במצב זה, מצער הדבר כי השוטרת שנכחה במקום לא רשמה מזכר שיכל, אולי, לשפוך אור נוסף על נסיבות המקרה.

לאור האמור קם בליבי ספק, תוצאות הספק בהליך פלילי זיכוי הנאשם וכך אני מורה.

מזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

מורה על ביטול הדיון ביום 06.10.13.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.