מדינת ישראל נ' דוידוב(עציר)

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד מורן

מטעם הנאשם: בעצמו וע"י ב"כ עו"ד יעקובי מהסנגוריה הציבורית

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ובנהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, לנסיבות ביצוע העבירות ולעברו התעבורתי של הנאשם, ולאורם עתרה להטלת מאסר בפועל בכלא, הפעלת מאסר על תנאי תלוי ועומד במצטבר, מאסר על תנאי ארוך, פסילה בפועל ארוכה ומרתיעה, הפעלת פסילה מותנית תלויה ועומדת במצטבר, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם טען כי אין זה המקרה למיצוי הדין שכן למרות שהנאשם ביצע עבירות חמורות, יש לזקוף לזכותו את הודאתו המיידית, העדר עבר פלילי, העובדה שלא ישב במאסר מעולם ואת חוות דעתו החיובית של הממונה על עבודות השירות. ב"כ הנאשם הסביר כי הנאשם אדם אחראי בדרך כלל, עובד כמאבטח במל"ל ועוסק בפעילות התנדבותית במסגרת הקהילה. ב"כ הנאשם ביקש להפעיל את המאסר המותנה, להסתפק בתקופה זו ולקבוע כי תרוצה בדרך של עבודות שירות ולא בין סורג ובריח ועתר להקלה בעונש הפסילה על רקע קיומה של פסילה למשך שנתיים מתיק קודם.

הנאשם הביע חרטה וצער על מעשיו, טען כי למד את לקחו, כי שהה שבוע במעצר במסגרת תיק זה וכי לא יחזור על טעותו פעם נוספת.

דיון:

בתי המשפט בערכאות השונות הצביעו על חומרתה של עבירת הנהיגה בפסילה. נהיגה בכביש בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכון משמעותי לביטחונם של המשתמשים בדרך, נוסעים והולכי רגל כאחד. בנוסף, משקפת נהיגה בזמן פסילה התייחסות מבזה לחוק ולפסיקת בית המשפט. לפיכך, יש לבטא את חומרת העבירה, בענישה מרתיעה הכוללת עונשי מאסר בפועל בין כתלי הכלא לתקופה משמעותית ועונשי פסילה ממושכים (רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל; רע"פ 9399/04 יחיא קרקי נ' מדינת ישראל; ע"פ 324/88 אברהים אלאעסם נ' מדינת ישראל – פורסמו במאגרים המשפטיים).

עם זאת, מלאכת הענישה הנה אינדיבידואלית ולכן בבוא בית המשפט לגזור את הדין עליו להפעיל את שיקול דעתו ולהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות ובנסיבותיו האישיות של הנאשם. מדיניות ענישה כללית ועקרונית לעולם לא תוכל לבוא תחת שיקול דעתו של בית המשפט (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל; רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן – פורסמו במאגרים המשפטיים).

מן הכלל אל הפרט:

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, כי בתאריך 21/3/12 בשעה 18:42, במגדל העמק, נהג ברכב, על אף שהיה פסול לנהיגה בעקבות צו פסילה שיפוטי שהוטל ע"י כבוד השופט בנג'ו בבית המשפט לתעבורה בחיפה במסגרת תת"ע 395-11-11 ביום 29/12/11 וכן ללא רישיון נהיגה תקף וללא תעודת ביטוח תקפה.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הנה עבירה חמורה ביותר ובמסגרת שיקולי הענישה יש ליתן משקל מכריע לחומרת העבירה ולסיכון שנשקף הימנה לשלומו וביטחונו של הציבור.

במקרה דנן, חומרה יתרה נעוצה בעובדה שהופר צו פסילה שיפוטי, שניתן בגין עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה בה הורשע הנאשם במסגרת תת"ע 395-11-11 הנ"ל. עסקינן ב"עבירת מקור" חמורה, שכשלעצמה מעידה על מסוכנות הנאשם לציבור.

העובדה ששלושה חודשים בלבד לאחר שנפסל ע"י בית משפט בשל עבירה כה מסוכנת, שב הנאשם לנהוג, תוך הפרת הצו, מגבירה את החומרה שיש לייחס למעשיו בתיק זה ומבהירה כי נדרש בנדון עונש הולם ומרתיע.

הנאשם נוהג משנת 2000 ולחובתו 7 הרשעות תעבורה קודמות, שש מהן בגין עבירות קנס קלות ואילו הרשעתו השביעית מיום 29/12/11 בתת"ע 395-11-11 הנ"ל הנה בגין נהיגה בשכרות.

הנאשם ביצע את העבירות דנן ללא כל רתיעה, למרות שעונשים מותנים ברי הפעלה היו תלויים ועומדים כנגדו אותה עת: בגזר הדין נשוא תת"ע 395-11-11 הנ"ל, הוטלו על הנאשם, בין השאר, מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים ופסילה מותנית של 4 חודשים למשך 3 שנים. שני העונשים המותנים האמורים הנם ברי הפעלה בתיק זה.