מדינת ישראל נ' דודי ואח'

החלטה

החלטה בעתירת הנאשמים לגילוי ראיה חסויה, שהוגשה על-ידי ב"כ הנאשם 2 כשלאחר מכן הצטרף לעתירה גם הנאשם 1 באמצעות באת כוחו עו"ד דנינו.

גלגולי העתירה:

העתירה הוגשה ביום 12.12.11 כאשר בישיבת יום 29.2.12 הודיעה עו"ד דנינו כאמור על הצטרפות לעתירה.

עד למועד האמור, עוד הועבר חומר נוסף הקשור לעתירה מהתביעה להגנה, והתבקשו וניתנו דחיות מטעמים שונים.

במועד האמור ביקשו הסניגורים את דחיית הדיון שיועד לבירור העתירה, ורק ביום 3.5.12 החל בירור העתירה. לאחר שהסניגורים המלומדים חשפו את קווי המחלוקת העיקריים הביעה התביעה נכונות לעצור את ההליך ולחקור את טענת הנאשמים, וכך אמנם נעשה.

לאחר מכן, מסרה התביעה חומר נוסף להגנה וביקשה לדחות את העתירה.

הדיון לגוף העתירה התחדש ביום 5.2.13, ובו העידו גם אנשי משטרה במעמד צד אחד – קצין המודיעין ורכז המודיעין שטיפלו בתיק. לאחר מכן, ביקש בית המשפט הבהרות שסופקו בישיבות במעמד צד אחד בימים 10.2.13 והיום, 11.2.13 .

כתב האישום ותשובת הנאשמים:

כתב האישום מייחס לשני הנאשמים את ביצועה של פריצה לדירת מגורים ביום 21.7.11, וגניבה של טבעת יהלום מתוכה. עוד נטען, שכשהבינו הנאשמים שהמשטרה בעקבותיהם, התפרצו אל מחוץ לדירה וברחו עם שללם.

בתשובתם כפרו הנאשמים במיוחס להם באופן מפורט, והתוו את קווי המחלוקת:

לטענתם, הוטמן להם פח ("כיפה אדומה") על-ידי בעל הדירה, המתלונן, שהסתכסך עם הנאשם 1 על רקע מחלוקת כספית. הנאשם 1 הגיע לדירה יחד עם הנאשם 2 כדי לקחת הלוואה מהמתלונן שעוסק בהלוואות בריבית, בתיאום מראש, וכשהגיעו מצאו את הדלת פתוחה ונכנסו לדירה. אז הבינו הנאשמים שלמעשה נכנסו למלכודת, ושהמתלונן הזעיק את המשטרה לתפסם, ועקב כך נלחצו ונמלטו מהמקום.

הנאשם 2 מוסיף וטוען מפי בא כוחו, שכשנכנסו השניים לדירה, כבר היו בה סימני פריצה ואי-סדר.

תעודת החיסיון ועיקרי עתירת הנאשמים:

בתעודת החיסיון שהוצאה ביום 7.11.11, נחסו העניינים הבאים:

1.שורות מסוימות, וכן זהות מוסרי המידע, בחמש ידיעות מודיעיניות שתוכנן נמסר, במלואו או בפרפרזות, להגנה;

2.שני מזכרים שערכו קציני משטרה, שאינם עדי תביעה;

3.מספר שורות בדו"ח שערך שוטר, שאינו עד תביעה;

4.שיטה, אמצעים ואופן ביצוע טכני ששימש בביצוע הקלטה: מדובר בהקלטה במצלמה נסתרת שהתקינה המשטרה בכניסה לדירה, כאשר גם מועד התקנת המצלמה נחסה, למעט פרק זמן הנקוב בתעודה;

טוענים אפוא הנאשמים, כי הגנתם נפגעת בצורה אנושה עקב החיסיון, מהטעמים הבאים: