מדינת ישראל נ' דוד

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 31.03.11 בשעה 22.50 או בסמוך, ברחוב בן גוריון 22 הרצליה,לא ציית הנאשם להוראת שוטר, בניגוד לתקנה 23 (א) (1) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר כהן אלדד. עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה – ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע, עמד השוטר בבן גוריון 22 בהרצלייה במטרת אכיפה. הנאשם רכב על קטנוע ברח' הבנים חצה קו הפרדה רצוף. פנה פניית פרסה הגיע לצומת עם רח' בן גוריון, עבר שטח הפרדה בנוי בתוך מעבר חצייה, עלה על המדרכה כשהוא נוסע 10 מ'. הנאשם החנה את הקטנוע בסמוך לסניף הבורגר ראנץ. השוטר שמר על קשר עין רצוף. השוטר ניגש לנאשם וביקש רישיונות. רוכב הקטנוע נכנס לסניף הבורגר ראנץ ומשם יצא ונעלם. השוטר פנה למנהל המשמרת של הבורגר ראנץ כדי שיאתר את הנאשם. מנהל המשמרת מסר את פרטיו של רוכב הקטנוע והתקשר לנאשם. מנהל המשמרת הורה לנאשם לחזור לבורגר ראנץ. הנאשם חזר למקום עם אימו לאחר מס' דקות. הציג רשיון שהביא מביתו. הנאשם עוכב לתחנה.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח היתה: לא היו עלי רישיונות ולכן רצתי הביתה להביא אותם.

עוד מטעם התביעה העיד דב פרייס, שהיה במקום ורשם מזכר. לדבריו במועד ובמקום האמור. הנאשם חצה שטח הפרדה, המשיך בנסיעה על המדרכה עד לכניסה לבורגר ראנץ, עד התביעה 1 ניגש לנאשם. הנאשם נכנס לסניף הבורגר ראנץ להביא את רישיונו, תוך שהשוטרים ממתינים ליד הקטנוע לאחר מס' דקות בהם לא יצא הנאשם מהסניף, נכנסו השוטרים לסניף הבורגר ראנץ. אז התברר להם כי הנאשם יצא מדלת אחרת ונמלט מהמקום. מנהל המשמרת אישר כי הנאשם נטש את המסעדה. מנהל המשמרת התקשר לנאשם והורה לו לשוב. הנאשם שב לסניף כעבור 10 דק' עם אימו. הנאשם היצג רישיונות, לא ניתן לבצע בקשר בדיקת מסוף והנאשם עוכב לתחנה.

בבית המשפט טען הנאשם כי החנה את הקטנוע ליד מסעדת בורגר ראנץ. השוטר קרא לו, הנאשם הגיע לשוטר רגלי. השוטר ביקש רישיונות, הרישיונות לא היו על הנאשם, הנאשם אמר שהוא מוכן לתת מס' ת.ז. בעל פה. בעבר מס' פעמיים שוטרים עצרו את הנאשם בדקו במסוף ושיחררו את הנאשם. הנאשם כבל על כך שלא ביצע עברות אחרות ואם כן עשה מדוע לא הואשם בכך. בחקירה נגדית טען הנאשם כי אמר לשוטרים שהוא הולך להביא רישיונות אך לא אמר מהיכן, השוטרים סברו שזה מהבורגר ראנץ והנאשם התכוון מביתו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטרים היא אמת.

טענת ההגנה בתיק זה היא כי מדובר באי הבנה. אולם כבר מדבריו ניתן ללמוד כי לא מדובר באי הבנה. לכאורה השוטרים ביקשו מהנאשם להזדהות, לנאשם לא היה רישיון נהיגה ומשכך הנאשם הלך להביא רישיון נהיגה. הנאשם ידע, כאשר הוא אמר לשוטרים, שרישיון הנהיגה אינו עליו הרי שהוא לא בבורגר ראנץ אלא בביתו. משום מה הנאשם סבר שאם לא יגיד לשוטרים מהיכן הוא מביא את הרשיון, השוטרים אמורים להמתין לו עד שהוא יביא את רישיון הנהיגה. השוטרים לא ידעו היכן הנאשם גר הוא לא טרח לומר להם שהוא הולך לביתו. השוטרים לפי שיטת הנאשם היה אמורים להמתין לו. לא ברורה לי התנהגות הנאשם וכיצד סבר שהשוטרים אמורים לנחש כי הוא הלך לביתו להביא רישיונות. עבירת אי ציות להוראת שוטר היא עברה בה ניתנת הוראה ע"י שוטר לאזרח, על האזרח למלא אחר הוראה זו. מטרת הסמכת השוטר לתת הוראות לאזרחים היא כדי למנוע אנדרלמוסיה. הנאשם טען בפני כי מדובר באי הבנה מצערת. זוהי בדיוק עברת אי ציות להוראת שוטר אי הבנת ההוראה שנותן השוטר ואי ציות להוראה. כשהנאשם נדרש לתת את רישיונו והוא ידע שהרישיון בביתו הוא היה צריך לומר זאת לשוטרים. שיכלו לבחור האם לבוא עם הנאשם לביתו אם לאו. במקום זאת הציג הנאשם מצג שווא כאילו הוא נכנס לבורגר ראנץ להביא את הרישיון. כוונת הנאשם כי השוטרים ינחשו, שהוא הלך לביתו ולא בורח מהמקום. כמוה כתקווה כי השוטרים יחזו את העתיד. העובדה היא כי השוטרים נכנסו לבורגר ראנץ במטרה לאתרו מעידה על כך שהשוטרים הראו לנאשם להציג רישיון הוא הלך להביאו וזאת כמובן בזמן סביר.

הנאשם לא הביא אף עד הגנה מטעמו שיתמוך בגרסתו, שמדובר באי הבנה. ההפך הנאשם הטיל את האחריות לפתחם של השוטרים. דבר זה אינו מקובל כלל על בית המשפט. דרישת הנאשם כי השוטרים צרכים להסתפק במתן ת.ז. בעל פה אינה ברורה לי כלל ועיקר. ראשית הנאשם יכול למסור מס' ת.ז. של אחר כיצד השוטרים יודעים כי הנאשם הוא זה שנושא את מספר ת.ז. אותה מסר. מעבר לכך באותו יום המסוף לא עבד וגם שהנאשם חזר עם הרישיון הוא נדרש לעיכוב כיוון שלא ניתן היה לעשות את הבדיקה בקשר.

לסיום ברצוני להתייחס להתנהגות הנאשם באירוע מנקודת מבטם של השוטרים. השוטרים ראו את הנאשם מבצע עבירות תנועה. הם עצרו את הנאשם וביקשו רישיונות. הנאשם אמר לשוטרים כי הוא הולך להביא רשיונות. בחלוף זמן הנאשם לא חזר. השוטרים נכנסו לבורגר ראנץ ושאלו את מנהל המשמרת היכן הנאשם. מנהל המשמרת אינו יודע ומתקשר לנאשם. הדבר נראה יותר כהימלטות מיציאה תמימה להביא רישיונות. לו סבר הנאשם כי מדובר בהתנהגות תמימה הרי שהוא היה צריך אישור השוטרים למהלך ולא כפי שנהג. משהנאשם לא קיבל אישור למהלך התנהגותו הרי שלא ציית להוראה שניתנה ע"י השוטרים.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטרים, להם אני מאמין. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ה כסלו תשע"ב , 01 דצמבר 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: