מדינת ישראל נ' דוד(עציר) ואח'

החלטה

ב"כ המבקשת ימשיך בטיעוניו תוך ששמורה לב"כ המשיבים הזכות להעלות כל טענה ביחס למשמעות שיש לייחס לדברים הנטענים.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"א, 20/09/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

1.בהחלטתי מיום 03.09.2010 נזכרו המעשים המיוחסים למשיבים, הראיות לכאורה הקיימות, נסיבות ביצוע המעשים לכאורה והמסוכנות העולה מהמשיבים. לא אחזור על הדברים ויש לראות את האמור בהחלטתי האמורה חלק בלתי נפרד מהחלטתי זו.

2.בהתאם להחלטה הוגשו תסקירי שירות מבחן ביחס לשני המשיבים. התסקירים ממליצים על שחרור המשיבים בתנאים של מעצר בית, המשיב 1 בבית הוריו בדימונה ובפיקוחם והמשיב 2 בבית הוריו באילת בפיקוחם ובפיקוח אחיו לסירוגין.

3.ב"כ המבקשת מתנגד להמלצת שירות המבחן. מפנה לחומרת המעשים הלכאוריים, למסוכנות ולעבר של המשיב 2 וכן טוען לחששו של המתלונן. עוד מפנה ב"כ המבקשת לעברו של אחי המשיב 2 הכולל עבירה של תקיפה סתם.

4.ב"כ המשיבים עותר לאמץ את המלצת שירות המבחן ומוסיף כי ניתן להפקיד בטוחות כספיות וערבויות נוספות. ב"כ המשיבים מבקש לבחון את אמירת המתלונן בדבר חששו באספקלריה של התמונה העולה מהתנהגותו עובר לאירוע וגם לאחריו.

5.ביחס למשיב 1 – מתרשם שירות המבחן כי בחלופה עם גבולות ברורים וסמכותיים, הסיכון להתנהגות חוזרת הינו נמוך. שירות המבחן פגש בהורי המשיב 1, המפקחים המוצעים, והוא מתרשם כי: "מדובר באנשים רציניים, אחראים ודואגים שיוכלו להוות גורם פיקוח סמכותי לאורך זמן".

מהמשיב 1 עולה תמונה של מסוכנות כאמור בהחלטתי הקודמת. יחד עם זאת, על ביהמ"ש החובה לבדוק האם ניתן לאיין מסוכנות באופן סביר באמצעות חלופה מתאימה, שכן מטרת המעצר הינה מניעתית ולא עונשית.

6.בשים לב להיעדר עבר של המשיב 1, לדברי שירות המבחן בדבר סיכון נמוך להתנהגות אלימה חוזרת ולהתרשמות החיובית של שירות המבחן, כמו גם של ביהמ"ש מהמפקחים המוצעים, אני סבור כי יש לאמץ את המלצות שירות המבחן ביחס למשיב 1 תוך הפקדת בטוחות מתאימות.

7.ביחס למשיב 2 – התמונה מורכבת מעט יותר.

שירות המבחן מציין ביחס למשיב 2: "מדבריו ומעיון ברישומו הפלילי ניתן להתרשם כי תגובות אלימות ותוקפניות כדרך לפתרון קונפליקט והפגנת שליטה, קיים ברפרטואר שלו".

לצד זאת שירות המבחן מתרשם לחיוב מהחלופות המפקחות בדמות ההורים והאח וממליץ לשחרור למעצר בית מלא לא רק לבית ההורים אלא גם לשהיה ויציאה לים המלח לנופש בריאותי של האם.

8.כאמור ב"כ המבקשת מפנה לעברו של אחי המשיב 2 הכולל בין היתר עבירה של תקיפה סתם ומתנגד לשחרור. אינני מוצא בקיומה של העבירה האמורה, לכשעצמה, כדי לשלול את האמון במפקח זה.

9.ביחס למתלונן – ב"כ המבקשת מציין את החשש שהביע המתלונן מהמשיבים, וזאת בהקשר להיות החלופה המוצעת למשיב 2 באילת. אכן, אני מוצא קושי מסויים בהיות החלופה המוצעת באילת. יש לציין כי בדיון הקודם אמר ב"כ המשיבים כי ניתן יהיה לקיים את מעצר הבית גם של המשיב 2 בבית הורי המשיב 1, ואולם עניין זה לא נבחן על ידי שירות המבחן וכמו כן אני סבור כי לאורך זמן אין מדובר בחלופה מעשית.

10.למרות כל האמור לעיל, בשים לב למכלול העולה מתסקיר שירות המבחן, ולהתרשמותי כי המשיב 2 הינו אדם אשר ברגיל מנהל אורח חיים נורמטיבי, אני סבור כי ניתן ליתן מענה יחסי סביר גם למסוכנות העולה מהמשיב 2 במסגרת של מעצר בית מלא באילת, ללא יציאה לנופש במלון ובתוספת של איזוק אלקטרוני. גם בעניינו של משיב 2 יש להוסיף הפקדת בטוחות מתאימות.

11.אשר על כן, אני מורה על שחרור המשיבים בתנאים ובטוחות כדלקמן:

א.המשיב 1 - מעצר בית מלא בכתובת: רח' קהילת בריטניה 140/2 בדימונה. מעצר הבית יהיה בפיקוח מלא משך 24 שעות יממה של אחד משני הוריו של המשיב 1, הגברת זמירה דוד, ת.ז .050467737, או מר שלום דוד, ת.ז. 02733178.

המשיב 2 – מעצר בית מלא בכתובת: רח' אילות 83 ב' באילת. מעצר הבית יהיה בפיקוח מלא משך 24 שעות יממה של אחד משלושת המפקחים הבאים: אביו של המשיב 2, מר רפאל לוי, ת.ז. 026829606, או אמו הגברת ברוריה לוי, ת.ז. 064616931, או אחיו מר אליאב לוי, ת.ז. 31442478.