מדינת ישראל נ' דהן

החלטה

בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב על פי הוראות סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה מעצרים) תשנ"ו – 1996.

המשיב נחשד בכך שבמשך החודשים האחרונים ניקב מספר פעמים את צמיגי הרכב של מספר שופטים (כב' הרשם פוני וכב' השופטת שניידר) כן הוא נחשד בכך שהחזיק סכין שלא למטרה כשרה.

כאמור אנו מצויים בשלב של הצהרת תובע . על מנת שבית משפט יאריך מעצר של אדם שחקירתו הסתיימה ועומדים להגיש נגדו כתב אישום על בית המשפט להשתכנע כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים. מעצרו של אדם עד תום ההליכים מותנה בכך שישנם ראיות לכאורה שביצע את העבירה שמיוחסת לו וישנה עילת מעצר שלא ניתן להפיגה בדרך אחרת מאשר מעצר בפועל.

בנדון דנן מדובר ב- 6 אירועים של ניקוב צמיגים. במסגרת חומר החקירה שהוצג בפני הוגשה חוו"ד של המעבדה לסימנים וחומרים במחלקה לזיהוי פלילי וממנה עולה כי ניקוב הצמיגים האחרון שנעשה במכוניתה של כב' השופטת שניידר ביום 27.2.10 נעשה, על פי חוות הדעת, באמצעות דוקרן מאולתר שנמצא ברכב שהיה בחזקתו של המשיב. עוד עולה מחוות הדעת כי לא ניתן לשלול את האפשרות שכלי זה שימש את ניקוב הצמיגים במכוניתה של כב' השופטת שניידר גם באירוע מיום 23.9.09. לגבי יתר האירועים קובעת חוות הדעת כי לא נמצאה התאמה בין סימני הדקירה המתקבלים מהכלים שנתפסו אצל המשיב לבין סימני הדקירה המצויים באותם צמיגים.

חוות הדעת מתייחסת אף להשוואת פרטי הלבוש שנמצאו במצלמת האבטחה שהותקנה בביתה של כב' השופטת שניידר מול פרטי הלבוש שנתפסו על ואצל המשיב. על פי אותה חוות דעת אין עדיין מימצא בקשר להתאמת הפריטים הללו.

הוגש חומר חקירה נוסף שאינו מתייחס ספציפית לאף אחד מאירועי הדקירה של הצמיגים אלא באופן כללי ליחסו של המשיב לשופטי בית המשפט ובמיוחד לשופטים שצמיגי מכוניותיהם נדקרו.

התוצאה מכל אלה כי ישנם בוודאי ראיות לכאורה לגבי דקירה אחת ולגבי יתר הדקירות רמת הראיות פחותה מאוד.

בדרך כלל עבירה של חבלה במזיד ברכב לא גוררת אחריה בקשה למעצר עד תום ההליכים. אין להתעלם מכך שבנדון דנן מדובר בעבירה שנעברה כלפי כלי רכב של שופטים דבר שיש בו כדי להגביר את המסוכנות שנובעת ממעשה כזה. אין לי אלא לצטט את דבריו של כב' השופט פולוק כאשר המשיב הובא בפניו להארכת מעצר כדלקמן: "ביקורת על בתי משפט או ביקורת על שופטים אינה פגיעה באושיות הדמוקרטיה, אדרבא היא חלק מהדמוקרטיה. לעומת זאת, איום על שופט לפגוע בגופו או ברכושו, בהיותו שופט, מהווה פגיעה אנושה במערכת המשפט ובחברה הדמוקרטית. שופט החושש למלא את תפקידו פן יפגע, שופט מאויים על ידי צד למשפט, שופט החושש שהכרעתו עלולה להביא לפגיעה בו או ברכושו אינו שופט אובייקטיבי. שופט לא אובייקטיבי אינו מסוגל לשפוט משפט צדק ללא משוא פנים.

מערכת המשפט מהווה הסכם חברתי שבסכסוכים בין החברה לבין האזרח ובסכסוכים בין אזרח פלוני לבין אזרח אלמוני, השופט הוא אשר יכריע בסכסוך והצדדים יקבלו את הכרעתו. אלטרנטיבה להסכם חברתי זה יישוב סכסוכים באלימות ובכח. מכאן, איום על השופט או פגיעה בו בתוקף תפקידו אינו רק איום בפגיעה בשופט עצמו אלא איום ופגיעה בכל אזרח ובחברה כולה".

חרף האמור על שופט לבדוק בכל שלב כולל גם בשלב הצהרת התובע האם ניתן להפיג את המסוכנות בדרך חלופית שפגיעתה בחירותו של המשיב תהיה פחותה.

ברור שבדיקת החלופה צריכה להיות מותאמת גם לחומר החקירה שבתיק ולמהות העבירה. ישנם עבירות שהמחוקק הגדירם כעבירות מסוכנות ובהם הנטל עובר על החשוד להראות שניתן לשחררו לחלופה. בעבירות אחרות שאינם מוגדרות כעבירות מסוכנות על פי הוראות החוק, על בית המשפט לשקול האם וכיצד ניתן להפיג או לאיין את המסוכנות.

על מנת שניתן יהיה לבחון חלופת מעצר בית המשפט משתמש, כשהוא מוצא צורך בכך, בתסקיר מעצר. בנדון דנן כב' השופט פולוק כבר בהחלטתו מיום 5.3.10 הורה על עריכת תסקיר מעצר למשיב. תסקיר זה טרם התקבל.

אמנם כאמור על בית משפט לשקול בכל שלב חלופת מעצר ואולם נראה לי כי בנדון דנן צדק כב' השופט פולוק כשהורה שהחלופה תיבדק לאחר קבלת תסקיר. חרף חומרתם של עבירות המיוחסות למשיב ייתכן ויהיה מקום לשקול את הצעת בא כוחו ואולם נראה כי בשלב זה שקילה כזו צריכה להיעשות כאמור לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.

לאור כל האמור ובהתחשב גם בחומר החקירה הרב אני מורה על מעצרו של המשיב עד יום 14.3.10 שעה 12:00.

שירות המבחן מתבקש להזדרז במתן התסקיר שכן כבר ביום 5.3.10 הורה כב' השופט פולוק על מתן תסקיר.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו והעתק החלטתו של כב' השופט פולוק מיום 5.3.10, אם זו טרם הועברה, לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תש"ע, 10/03/2010 במעמד הנוכחים.

גד ארנברג, שופט

קלדנית: כרמלה עובדיה.