מדינת ישראל נ' דהן

החלטה

זוהי החלטה שניה בענין הבקשה לביטול פסק דין שהגיש הנאשם.

המבקש טען כי הדוור זייף את חתימתו. ביום 24/2/12 הורה ביהמ"ש על הפקדת פקדון לצורך זימון עדים והבטחת הוצאותיהם. כמו כן, הורה ביהמ"ש על תגובת המשיבה.

המבקש לא מילא אחר החלטת בית המשפט ולא הפקיד את הפקדון כדי לזמן את הנוגעים בדבר ולברר אם יש ממש בטענותיו.

המשיבה הגישה את תגובתה בה התנגדה בתוקף לבקשה וצירפה את הדוח שערך השוטר אליו מצורף דוח נסיבות האירוע.

לאור האמור לעיל ולאחר שעיינתי בדוח הנסיבות שערך השוטר נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות ובמקרה זה יש לעשות כן תוך חיוב המבקש בהוצאות.

המבקש העלה טענות חריפות ביותר תוך טענה לזיוף החתימה על אישור המסירה בידי הדוור השכונתי, תוך שהוא כופר לחלוטין בקיומה של חתימתו או מי מבני ביתו על ההזמנה לדין. הבקשה לא נתמכה בבדל ראיה התומכת בטענה כה נועזת שהעלה הנאשם. לא צורפו דוגמאות חתימה אקראיות, לא נעשתה פניה מקדימה לרשות הדואר עם תלונה בדבר זיוף חתימה.

למרות זאת, היה בית המשפט נכון לברר טענה זאת, לקיים דיון ולזמן אליו את הנוגעים בדבר תוך חיוב הנאשם בהפקדת פקדון להבטחת הוצאותיהם. ברם, למרות שהנאשם הצטווה להפקיד פקדון בבית המשפט להבטחת ההוצאות, לא עשה כן. יצוין, כי ביהמ"ש הבהיר בהחלטתו כי אי ביצוע ההפקדה יחשב כזניחת טענת הזיוף ובית המשפט יפסוק בהתאם.

טענות בדבר זיוף חתימה מכתימות את הצד המואשם בכך (במקרה זה דוור רשות הדואר), בכתם מעין פלילי, שכן, אותו אחד מואשם במעשה חמור של זיוף, הדבר אף גובל בלשון הרע. העובדה שמדובר בהליכים משפטיים ולכאורה עומדת לנאשם הגנה בענין זה, אין פירושה, שבעל דין רשאי להפריח טענות, שאינן אלה האשמות קשות, כנגד עובד רשות ציבורית, מבלי לגבותן בבדל ראיה, או לכל הפחות, מבלי שהוא יטרח לעמוד מאחריהן, להתייצב לדיון, ולהראות כי יש בהן ממש. זכות הגישה לערכאות הכוללת בתוכה גם את הזכות להתגונן הינה זכות יסוד חשובה מאוד בשיטתנו המשפטית, אך גם זכויות משפטיות חובה להפעיל בתום לב. הזכות להתגונן אינה כוללת את הזכות להכפיש את שמם של אחרים כשאין יסוד אף לא לכאורי לכך (ראה גם: ב"ש (מחוזי חיפה) 3008/08 - מיכאל מור ואח' נ' מדינת ישראל, המחלקה לחקירות שוטרים ואח' (תק-מח 2008(3), 3200) מפי כב' השופט רון שפירא).

יוצא איפוא, כי טענת הזיוף נזנחה באותה קלות בה נטענה, ועל כן אין בפני בית המשפט כל הצדקה להעדרות מהדיון. ההיפך מכך, אישור המסירה מעיד על כך שהנאשם הוזמן כדין למשפטו אך לא התייצב.

באשר לחשש לעיוות דין, עיון בדוח הנסיבות שערך השוטר מלמד כי הנאשם התווכח עם השוטר בשטח, סירב לקחת את הדוח מידי השוטר, עזב את המקום ושב לשם לאחר מכן. השוטר הבהיר כי היה על קטנוע, ראה את הנאשם נוסע בנתיב השמאלי, הבחין בו אוחז בטל' הנייד ועושה בו שימוש תוך כדי נהיגה. השוטר מציין, כי היה אחרי רכב משא שהיה במקום כך שהנאשם לא הבחין שהוא רואה אותו ממרחק כה קצר מבצע את העבירה. מדובר בעדות ראיה אובייקטיבית, מפורטת, אין בבקשה שבפני, התייחסות פרטנית לדברי השוטר. כפירה כללית לא די בה (רע"פ 1773/04 אסמעיל אלעוברה נ' מדינת ישראל; ע"פ 2119/02 (מחוזי חיפה) עופר כהן נ' מדינת ישראל שם קובע כבוד השופט אילן שיף שאין זה סביר להניח כי בכל מקרה שבו תיטען טענה, כי למערער הגנה טובה לגופו של עניין, תינתן לו, תוך שימוש בטענה של "עיוות הדין", הזכות לגרום לביטולו של פסק-הדין המרשיע. פרשנות כזאת מסכלת לגישתו את כוונת המחוקק הקבועה בסעיף 240 לחסד"פ, כי משעה שזומן כדין ולא התייצב הנאשם, רואים אותו כמי שהודה במיוחס לו). מכאן שיש לקבוע כי המבקש לא הוכיח, כי קיים חשש לעיוות דין.

בשים לב להתנהלות המבקש אשר בחר להפריח טענות כה חריפות מבלי לגבותן או לכל הפחות לנסות להוכיחן בבית המשפט, ניכר השימוש לרעה בהליך המשפטי. בית משפט זה עמד לא אחת על החובה לעשות שימוש בתום לב בזכויות דיוניות ובמקרה הצורך הורה על חיוב בעל דין שלא פעל כך בהוצאות. החלטות אלה אושרו בבית המשפט המחוזי אשר עמד אף הוא על חובה דומה להטיל הוצאות במגמה ליתן ביטוי לחובה האמורה (ראה: כב' השופט כ. סעב בעפ"ת (מחוזי- חיפה) 28330-11-10 עבוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 21/4/11) חיוב באלפיים ₪ הוצאות; עפ"ת (מחוזי חי') 26400-12-09 עסאם עקל נ' מדינת ישראל (2010) חיוב באלף חמש מאות ₪ הוצאות; ולאחרונה ראו עפ"ת 17041-10-11 אספרנסה נ' מדינת ישראל (2012).

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ומורה על חיוב המבקש בהוצאות בסך 1000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ב, 11 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: