מדינת ישראל נ' דהן ואח'
|
ת"פ בית משפט השלום ירושלים |
35831-12-10
29.10.2013 |
|
בפני : חנה מרים לומפ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. נתנאל דהן 2. יעקב ממן |
: מדינת ישראל |
| החלטה | |
החלטה
לפני בקשה לביטול כתב אישום בהתאם לסעיף 149(3) בצרוף (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), בטענה של פגם או פסול בכתב האישום וקיומה של הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית ואפליה.
נגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של תקיפה שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ועבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק בגין אירוע אשר התרחש בשנת 2008.
תחילה הוגש כתב האישום בשנת 2008, אולם הוא נמחק מאחר שלא קוימה חובת יידוע, בהתאם לסעיף 60א(א) לחסד"פ. כתב האישום הוגש בשנית בשנת 2010.
באי כוח המבקשים סומכים בקשתם לביטול כתב האישום, בשל פגם מהותי בכתב האישום אשר הוגש בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הקובעת כי מקום בו מועלת טענה לפיה חשוד הותקף על ידי שוטר, אין להגיש כתב אישום נגד אותו חשוד, אלא לאחר שנתקבל אישור שפיטה מהמחלקה לחקירת שוטרים (להלן: "מח"ש"). עוד טענו ב"כ המבקשים לאכיפה בררנית ולאפליה, מאחר שהתיק כנגד השוטרים נסגר בעילה של "אין עניין לציבור" על אף שמבקש 1 הגיש למח"ש, סמוך לאחר האירוע, תלונה על אלימות השוטרים כלפיו וכלפי המבקש 2, אשר פירטה בהרחבה את נסיבות המקרה ואת שמות השוטרים הפוגעים ואף צורפה לה תעודה רפואית, כאשר היה על מח"ש לכל הפחות לפתוח בחקירה ומשלא עשתה כן הרי שמדובר באכיפה בררנית המפלה באופן שרירותי בין המבקשים לבין השוטרים שנגדם התלוננו.
דיון והכרעה
דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" מעוגנת בסעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי, לפיו ניתן לבקש ביטולו של כתב אישום מקום בו הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. בתי המשפט יזדקקו לטענה זו אך במקרים חריגים ביותר, מקום בו קיומו של ההליך הפלילי במקרה נתון יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות [ר' ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 807].
הנחיות פרקליט המדינה (הנחיה מספר 2.18) כמו גם פקודת המטה הארצי 06.03.03 (להלן: "ההנחיות"), קובעות כי בעת קיומן של תלונות הדדיות- נגד אזרח בחשד לתקיפת שוטר, ונגד שוטר בחשד להפעלת אלימות כלפי האזרח באותו העניין- שומה על התובע לעכב את הטיפול בתיק עד אשר יוחלט על סגירת התיק כנגד השוטר.
מקורן של הנחיות אלה בחשיבות שראה היועץ המשפטי בטיפול ראוי באלימות של שוטרים נגד אזרחים ובכך שראוי כי תלונת האזרח תתברר קודם ההחלטה אם להגיש כתב אישום.
לתמיכה בטענותיהם הגישו ב"כ המבקשים החלטות של בתי משפט השלום בהם נתקבלה טענת הגנה מן הצדק בנסיבות של תלונה במח"ש שנסגרה מהעדר עניין ציבורי: ת"פ (חדרה) 1860/07 מד"י נ' מרסיאנו, ע"י כב' השופט מוחסן, ת"פ (עכו) 1866/06 מד"י נ' ניסן ע"י כב' השופט אלטר, ת"פ (ב"ש) 3212/09 מד"י נ' סופר ע"י כב' השופט אדם ות"פ (קריות) 29435-04-10 מד"י נ' שגב ע"י כב' השופטת תדמור-זמיר.
אכן, בתי משפט השלום קיבלו בקשות לביטול כתב אישום מעילה זו, אולם בתי המשפט המחוזי קיבלו את ערעורי המדינה וצמצמו את מידת ההתערבות למקרים בהם נפל פגם חמור בהתנהלות רשויות המדינה: בע"פ (מחוזי י-ם) 2139/08, מדינת ישראל נ' סנדור רחמים (2008). נדחתה טענה של הגנה מן הצדק, כאשר מדובר היה בסגירת התלונה נגד השוטרים בעילה של העדר ראיות מספקות, אולם בית המשפט ציין כי אם העילה היתה העדר עניין ציבורי, מן הראוי היה לשקול אם אין מקום לקבל את טענת ההגנה מן הצדק. בע"פ (מחוזי חיפה) 10726-01-11 מדינת ישראל נ' יעקב קנדרו, (24.3.11), נגנז תיק מח"ש בעילה של חוסר עניין לציבור, שם קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה וביטל החלטה לבטל כתב אישום בקבעו כי למרות חובתה של מח"ש לחקור כל תלונה נגד שוטרים, הרי שדרך המלך היא הגשת ערר או תקיפה ישירה של ההחלטה על סגירת התיק.
נראה כי המקרה שלפני נכנס בגדר המקרים אותם מנה בית המשפט המחוזי, שכן תיק מח"ש נסגר מחוסר עניין לציבור על אף שהמבקשים הניחו תשתית לתלונתם ושיתפו פעולה באופן מלא, כאשר מבקש 1 הגיש תלונה מנומקת ומפורטת וצרף לה תעודה רפואית לביסוס טענותיו. ב"כ המאשימה לא יכול היה להראות כי מח"ש הודיעו לנאשמים כי התיק נסגר ועל כן נפגעה זכותם להגיש ערר. יצוין כי המכתב היחיד שהוגש לבית המשפט הוא הודעה על סגירת התיק בפברואר 2013, שנים ארוכות לאחר שהוגש כתב אישום.
לכך מצטרפת העובדה כי כתב האישום הוגש בטרם התקבל אישור שפיטה בניגוד להנחיות. אמנם בע"פ (מחוזי י-ם) 35419-05-11 מדינת ישראל נ' טל ואח' (11.10.11), דחה בית משפט המחוזי טענה של הגנה מן הצדק בקובעו כי משלא שיתפו המשיבים פעולה עם חקירת מח"ש ובעטיים לא מוצתה החקירה, אזי אין מקום לבטל את כתב האישום. יחד עם זאת חזר בית המשפט המחוזי על הקביעה כי נוהל אישור שפיטה נועד לתת מענה לבירור תלונת האזרח קודם הגשת כתב האישום.
דומה כי נוכח התנהלות רשויות התביעה אשר לא בדקו את תלונת מבקש 1, לא שלחו למבקשים הודעה על סגירת התיק, ולא קיבלו אישור שפיטה טרם הגשת כתב האישום, עולה כדי פגם חמור, פגם שאינו ניתן לריפוי שנים כה ארוכות לאחר האירוע. לפיכך אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול כתב האישום נגד המבקשים.
ניתנה היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.
המכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|