מדינת ישראל נ' דדיה(עציר)

החלטה

הנוהל הוא כי תיקי מעצר יפתחו עד השעה 13.30.

בשעה 14.00, הגיעו שלושה עצורים לבית המשפט בצירוף בקשה של המבקשת להורות על פתיחת התיקים באיחור, מאחר שפעולות החקירה הסתיימו בשעה מאוחרת באופן שהביא עיכוב להכנה בכתבי האישום.

עיינתי בכל אחד מהתיקים, לא היתה כל הצדקה לפתיחת התיקים באיחור.

למשל, בתיק זה, המשיב נחקר עוד אתמול בשעה 13.54. החוקר טען בפניי, שהמתינו לחקירת המפקח.

אכן יש בתיק מזכר מהיום לפיו בשיחה אתמול עם המשיב, הוא מסר שאינו יודע איך להשיג את המפקח שלו שרל אפללו, והחוקר ניסה להשיג את שרל ללא הצלחה, אך ניתן היה להמתין עד למציאת המפקח גם עד השעה מוקדמת יותר.

כמו כן, כבר אתמול ניסה החוקר להשיג את המפקח ולא היתה כל הצדקה להמתין עד היום בצהריים ולא להגיש את כתב האישום בזמן אלא באיחור.

מבדיקת התיקים האחרים עולה כי לא היתה הצדקה להגישם באיחור. לאחר שכתבי האישום הוגשו באיחור, המזכירות פתחה אותם הדבר ארך זמן ולאחר מכן ב"כ המשיב ביקש לקרוא את כתב האישום ואת בקשת המעצר.

כתוצאה מכך, השעה כבר 14:51, ורק עתה יכול בית המשפט להתחיל בדיונים של שלושת העצורים.

מאחר שמדובר בהתנהלות החוזרת על עצמה מצד המבקשת, הגורמת לעיכובים הן של בית המשפט, הן של ליווי השב"ס והן של הסניגורים, המזכירות מתבקשת להעביר עותק ההחלטה לסגן הנשיאה, כב' השופט ירון לוי.

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"א, 13/12/2010 במעמד הנוכחים.

שירלי דקל נוה, שופטת

החלטה

המשיב נעצר אתמול, לאחר שנמצא בשעה 12.30 ברחוב וללא פיקוח, בניגוד לתנאים המגבילים שהוטלו עליו, ועל כן, הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית וכן הוגשה בקשה לעיון חוזר/מעצר עד תום ההליכים/חילוט ערבות.

בית משפט זה דן בעניינו של המשיב - בדיון שהתקיים ביום 24.5.2010, בבקשה של המשיב לעיון חוזר – מתן היתר לצאת לעבודה בפיקוח - המשיב הגיע לדיון ללא המפקח, וכבר אז בית המשפט ציין כי הדבר מצביע על קושי מצד המשיב בהבנת החשיבות של השמירה על התנאים המגבילים.

יחד עם זאת, בית המשפט לא סגר את הדלת בפני המשיב, דחה את הדיון לצורך קבלת תסקיר, שיבחן את המפקח המוצע ואת העבודה המוצעת ואת המשיב בעצמו.

בתאריך 27.6.2010, התקיים דיון נוסף בו הוגש תסקיר שהמליץ לאפשר למשיב לצאת לעבודה, ולבטל את האיזוק האלקטרוני, לאחר ששירות המבחן התרשם שמעצר הבית הממושך וההליך המשפטי מהווים גורם מרתיע ומציב גבול עבור המשיב, וכן התרשם מהמפקח המוצע מר שרל אפללו כי הוא מבין את משמעות הפיקוח.

בית המשפט קיבל את המלצת שירות המבחן, נתן אמון במשיב, והורה על הקלה בתנאים המגבילים- אישר כי המשיב יוכל לצאת לעבודה בפיקוח ובליווי צמוד של המעסיק.

ב"כ המשיב אינו חולק על הראיות לכאורה, ויצוין כי המשיב בעצמו בחקירתו במשטרה לא כפר בכך שנמצא ללא המפקח. המשיב טען שאין לו את מספר הטלפון של המפקח, ומחקירת המשיב עולה עוד כי הוא עובד בעבודה נוספת שלא בפיקוח המפקח.

שנשאל המשיב מדוע הפר את התנאים המגבילים, השיב, "להוסיף פרנסה לבית".

מכאן, שקיימות ראיות לכאורה ומדובר בהפרה בוטה של התנאים המגבילים.