מדינת ישראל נ' דדון

החלטה

השעה כעת 13.15. הכרעת הדין תינתן היום בשעה 14.30.

התייצבות הנאשם – חובה.

ניתנה והודעה היום י"א כסלו תשע"א, 18/11/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של אי ציות לתמרור ב- 37.

על פי עובדות כתב האישום, נהג הנאשם ביום 15.01.10 ברכבו ולא ציית לתמרור עצור ותן זכות קדימה בצומת הרחובות ויצמן וירושלים.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

מטעם המאשימה העד עד התביעה מר קובי פורמן (שוטר מתנדב) אשר אישר את תוכן האמור בהזמנה לדין ונסיבות המקרה (ת/1).

מנסיבות המקרה כפי שצוינו בת/1 עולה כי עד התביעה הבחין ברכבו של הנאשם מגיע ברח' ויצמן מכיוון דרום לצפון ובצומת עם רח' ירושלים עצר בקו העצירה. באותה עת התקרב לצומת מרח' ירושלים מכיוון מזרח למערב, רכב מסוג יונדאי ובהיותו במרחק של כ- 4-5 מ' מהצומת יצא הנאשם עם רכבו אל תוך הצומת באופן שגרם לרכב היונדאי לבצע בלימת חירום.

עוד עולה מהדו"ח, כי העד שמר על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם, הראות היתה טובה, אור יום והתמרור נראה לעין ואינו מוסתר.

בחקירתו הנגדית עמד העד על גרסתו ודחה את טענת הנאשם לפיה מדובר בדו"ח שקרי. כמו כן העד שלל את האפשרות לפיה עמד במרחק של כ- 100 מ' מהמקום ואת טענת הנאשם לפיה לא סיכן את הרכב האחר.

יצוין כבר עתה, כי אני מאמץ את גרסתו של עד התביעה אשר עשה עלי רושם אמין. גרסתו של העד כמפורט בת/1 לא נסתרה בבית המשפט, העד חזר עליה בחקירתו הנגדית והשיב באופן ענייני על כל אשר נשאל.

הנאשם העיד להגנתו כי עצר לפני כניסתו לצומת בנתיב השמאלי ופנה שמאלה. לטענתו, היו ברכבו 5 נהגים של אגד אותם הסיע וכן נכח ברכב התובע של אגד. לטענתו בחר שלא להביאם לדיון מאחר ומדובר במכרים שלו, אנשים עובדים ולא רצה להעמידם בסיטואציה של חקירה בבית המשפט.

בחקירתו הנגדית אישר כי הבחין ברכב האחר מתקרב לצומת, אך זה היה במרחק של 7-8 מ' ממנו בנסיעה איטית (עמ' 3 שורות 6-8 לפרוטוקול). בהקשר זה, ציין כי לא סיכן אותו מאחר והרכב האחר לא היה צריך לבצע בלימת חירום והגיע לצומת זמן רב לאחר שהוא עצמו חלף אותו (עמ' 3 שורות 11-13 לפרוטוקול).

אשר לתגובתו במעמד קבלת הדו"ח "אתה צודק, אני ממהר לכן יצאתי לצומת" ציין כי הציטוט שקרי (עמ' 3 שורה 27 לפרוטוקול).

בסיכומיה, ביקשה המאשימה לאמץ את גרסתו של עד התביעה אשר לא נסתרה ולהרשיע את הנאשם גם על סמך תגובתו במועד קבלת הדו"ח וגם לאור גרסתו בבית המשפט לפיה נכנס לצומת למרות שהבחין ברכב האחר מתקרב אליו.

הנאשם בסיכומיו ביקש לזכותו, חזר על גרסתו וציין כי לא ביצע כל עבירה.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את גרסתו של עד התביעה ועדותו של הנאשם אני סבור כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום.

כאמור לעיל, גרסתו של עד התביעה היתה אמינה עליי ולא נסתרה בשום שלב.