מדינת ישראל נ' דדון ואח'

החלטה

נאשמים 2 ו-3 ביקשו לבטל את כתב האישום ולהחזיר את הדיון לשלב שימוע, כיוון שבפועל לא התקיים שימוע לנאשמים אלו.

תגובת המאשימה הומצאה אומנם באיחור, אולם היה זה עקב שביתה ולא בגלל רשלנות או זלזול בביהמ"ש.

לפיכך, שקלתי את הבקשה לגופא ודינה להידחות.

ראשית, בקשת הנאשמים הוגשה באיחור, לאחר שהתיק כבר היה קבוע להוכחות (שלא התקיימו עקב השביתה) ושמיעת ההוכחות תחל במועד קרוב, ביום 4.1.11.

עוד אציין כי בתיק זה התנהל גם הליך גישור ובמסגרתו, יש להניח, נשמעו גם טענות הסנגורים בפני נציגי המאשימה והשופט המגשר.

אין שום מניעה, גם לאחר שנפתח המשפט, שהסנגורים יבואו בדברים עם נציגי המאשימה.

שנית, המאשימה מילאה את חובת היידוע בהתאם להוראות סעיף 60 א. לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982 ושלחה הודעות מתאימות לנאשמים. הנאשמים בחרו שלא לממש את זכות השימוע ואין להם להלין אלא על עצמם. העובדה שלנאשם 3 סנגורית שלא ייצגה אותו בשלבים הקודמים אינה מצדיקה לבטל כתב אישום מנימוקי הבקשה.

הבקשה נדחית.

הצדדים יהיו ערוכים לשמיעת הראיות במועד כפי שנקבע.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"א, 30 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: