מדינת ישראל נ' דבש(עציר) ואח'

החלטה

1. לפני בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, בה מבוקש להורות למשיבה להמציא למבקשים את רשימת חומר החקירה כדין וחומר חקירה שלטענת המבקשים לא הומצא לעיונם.

הבקשה הוגשה על ידי המבקש 1. המבקשים 2 ו-3 הצטרפו אליה.

2. נגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס למבקש 1 עבירות של סחר בנשק, החזקת נשק ונסיון לנשיאת נשק; למבקש 2 עבירות של סיוע לסחר בנשק, החזקת נשק ונסיון לנשיאת נשק; ולמבקש 3 עבירות של סחר בנשק ונשיאת נשק.

על פי הנטען בכתב האישום פנה המבקש 1 למבקש 3 ביום 19.2.09 והזמין ממנו אמצעי לחימה. שלושה ימים לאחר מכן, הגיע המבקש 3, על פי הנחיית המבקש 1, ביחד עם אדם נוסף, לבית החולים הלל יפה בחדרה, כשהוא נושא עמו במכוניתו שלושה רימוני רסס בתוך שקית. על פי הנחיית המבקש 1 ובתווכו נפגש המבקש 3 עם המבקש 2 אשר שהה באותה עת בביקור בבית החולים, ומסר לו את השקית עבור המבקש 1. על פי הנחיית המבקש 1 החביא המבקש 2 את השקית בתוך סבך שיחים בשטח בית החולים. מייד בסמוך לאחר מכן מצאה המשטרה את השקית בשיחים, החליפה את הרימונים שהיו בתוכה בשלושה רימונים עקרים והחזירה את השקית לשיחים.

ביום 26.2.09 הגיע המבקש 2 לשיחים, לאחר שתיאם את הדברים עם המבקש 1, בדק בדיקה קצרה את השקית ועזב את המקום.

ביום 3.3.09 סמוך לשעה 23:00, הגיע המבקש 2 לבית החולים כשהוא רכוב על אופנוע בו נהג יונתן יפת. המבקש 2 ירד מהאופנוע בסמוך לשיחים, הוציא מבין השיחים את השקית, עלה לאופנוע שנהג בו יונתן יפת והשנים עזבו את המקום. בהגיעם למחלף חבצלת נעצרו השניים על ידי מחסום משטרתי. משהבחין המבקש 2 בשוטרים, השליך את שקית הרימונים לתעלה שבצד הכביש. השקית נתפסה ונמצאו בה הרימונים העקרים שנטמנו על ידי המשטרה ליד בית החולים.

3. הכל מסכימים כי הראיות כנגד המבקשים מתמצות בהאזנות סתר שבוצעו למכשיר הטלפון הסלולארי של המבקש 1 ובדוחות עיקוב של יחידת העוקבים של המשטרה.

לטענת המשיבה, וכך אף נקבע על ידי המותב שדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, בשיחות שנקלטו בהאזנות הסתר (אשר בפני עצמן נראות שיחות תמימות), מדברים המבקשים בקודים. תוכן השיחות במשולב עם דוחו"ת העוקבים המתארים את מעשי המבקשים יוצר מארג ראייתי להוכחת אשמתם של המבקשים.

4. לטענת המבקשים המשיבה לא העבירה לידם את מלוא חומר החקירה אלא את אותו חומר שתומך ב"תזה" אותה מבקשת המשיבה להוכיח.

לטענת המבקשים, האזנות הסתר נמשכו לפחות 3 חודשים, החל מ-11/08 ועד 3/09. לידי ההגנה נמסרו תמלילי שיחות החל מיום 15.2.09 בלבד. כמו כן הועברו להגנה דוחו"ת עיקוב מ-3 תאריכים בלבד: 22.2.09, 26.2.09, ו- 3.3.09, המועדים אליהם מתייחסת המשיבה בכתב האישום.

באשר לרשימת חומר החקירה, טענו המבקשים כי הרשימה שהועברה לידיהם אינה כוללת את מהות המסמכים שהועברו לתיק המודיעין. המבקשים פנו למשיבה וביקשו לקבל פראפרזה של המסמכים שהועברו לתיק המודיעין ופירוט השיחות בהאזנות הסתר.

בעקבות פניות אלה (של ב"כ המבקש 1) הומצאה למבקשים "רשימת התקשרויות" מפורטת החל מיום 20.11.09 ועד ליום 3.3.09. באשר למסמכים שהוצאו מחומר החקירה טענה המשיבה כי הם חוסים תחת חסיון או שהנם תרשומת פנימית.

לטענת המבקשים, הסתבר להם ,מרשימת ההתקשרויות שנמסרה לידם כי, קיימים תמלילי שיחות כבר מיום 20.11.08 שלא נמסרו להגנה.

בעקבות התכתבויות נוספות בין הצדדים הודע למבקשים כי האזנות הסתר בוצעו למבקשים 1 ו- 2, וכי רשימת ההתקשרויות אינה כוללת את כל השיחות שנערכו אלא "שיחות רלוונטיות ושיחות המסווגות כנוגעות".

בהתייחס לשיחה ספציפית מיום 15.2.09, טען ב"כ המבקש 1 שתמלולה נמסר להגנה אך היא אינה מופיעה ברשימת ההתקשרויות, ומכך הוא למד שהרשימה אינה מלאה ואינה כוללת שיחות שחשיבותן אינה מוטלת בספק. המשיבה השיבה כי שיחה זו לא נמסרה "כנראה בשל טעות". בהתייחס לתמלילים השיבה המשיבה כי "במידה וישנם תמלילים נוספים – נדאג להעביר לעיונכם בהקדם".

לטענת המבקשים, התמלילים לא נמסרו.

לטענת המבקשים, מצב הדברים לפיו המשיבה מחליטה בעצמה אלו שיחות להעביר לידיעת ההגנה, מבלי לאפשר כל ביקורת של ההגנה או ביקורת שיפוטית איננה סבירה במיוחד כאשר אין טענה שמדובר בשיחות חסויות.

הבקשה לפני היא:

א. להורות למשיבה לערוך רשימת שיחות מלאה, ולהעמיד את כל השיחות לבחינת בית המשפט בסוגיית הרלוונטיות.