מדינת ישראל נ' דבוש

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

הנאשם מואשם בעבירה של שימוש במכשיר טלפון בזמן נסיעה.

מטעם התביעה העידו שני עדי תביעה אשר עדותם התבססה אך ורק על תרשומות שערכו.

שמעתי את עדותו של הנאשם.

לאחר שמיעת העדויות ועיון בתרשומות שערכו עדי התביעה לא שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם אחז בידו מכשיר טלפון נייד, וזאת מנימוקים אלו:

מעדותו של השוטר עולה כפי שרשם בת/1 "הבחנתי שהנהג אוחז פלאפון בידו השמאלית צמוד להגה". השוטר ישב בניידת שנסעה משמאל לרכב הנאשם. מדובר בשעת לילה. על פי גרסת השוטר אחז הנאשם ביד שמאל צמוד להגה את הפלאפון. כאשר מביט השוטר לעבר רכב הנאשם שנמצא מימינו הרי שהוא מבחין בגב כף היד של הנאשם ולא בחפץ המוחזק ביד.

לטענת הנאשם הוא החזיק בידו קופסת סיגריות ועם הקופסא אחז גם בהגה. הקופסא הייתה אחוזה בידו כאשר אצבעות היד סוגרות על הקופסא ועל ההגה. במצב זה קיים ספק האם השוטר שהיה מצד שמאל יכול היה להבחין מעבר לספק סביר בכך שהחפץ האחוז ביד הינו פלאפון.

עד תביעה מס' 2 המתנדב לא הבחין באחיזת הטלפון אלא מציין במזכר שערך " הבחנתי במשהו מואר בגובה ההגה ". השוטר לא התייחס כלל בתרשומת שערך לכך שהחפץ בו הבחין, לטענתו, מכשיר הטלפון, היה מואר.

התרשמתי כי הנאשם מוסר גרסה מהימנה. איני זוקפת לחובתו את העובדה שלא הביא לעדות את אחותו או את הוריו שנסעו עימו ברכב והתרשמתי כפי שטען כי לא רצה להטריחם וקיבל על עצמו את החלטת בית המשפט כפי שיתרשם מעדותו.

נוכח האמור לעיל, הנאשם זכאי מחמת הספק.

ניתנה והודעה היום ד' סיון תש"ע, 17/05/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

הוקלד על ידי: דנה לוינסון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: