מדינת ישראל נ' דאר חליל(עציר) ואח'

נוכחים: התובע: עו"ד שניידר

הסנגור: ע"ד מאיר לחן

המתורגמן: מאיר חדד

הסנגור: בית המשפט שחרר את עו"ד אטיאס מהצורך להתייצב. היא ביקשה בכל זאת שאחליפה שכן אני ממילא מופיע בבית משפט זה.

גזר דין

הנאשמים 1 ו-3, בני דודים, הורשעו על פי הודאתם בכך שביום 17.04.10 בסמוך לחצות נמצאו שוהים בדירה באשדוד, לאחר שנכנסו לישראל, עם נא' 2, שלא כדין.

לדברי הסנגורית, נא' 1 רווק, גר בבית עם 9 נפשות בצפיפות קשה, הגיע כדי לפרנס את משפחתו, לא הועלתה לגביו כל טענה של סיכון ביטחוני ולא נעברה עבירה נוספת. תלוי נגדו מאסר מותנה אך טוענת שגם אם ביהמ"ש יפעיל התנאי, אין מקום להוסיף מאסר שכן הוא עצור למעלה מ-15 יום.

נא' 3, גם הוא רווק, גר בבית עם 10 נפשות, הוריו חולים, והגיע לישראל על מנת לפרנס משפחתו. היה אמור לעבור ניתוח, שהמתין לו 3 חודשים, לכן ביקשה הסנגורית, לשחררו אך בימ"ש לא נעתר לה, גם אם התנאי יופעל, מבקשת שלא יעלה על התקופה שהוא עצור.

הסנגורית הפנתה את ביהמ"ש להלכת פראג'ין, שם נקבע כי אם מדובר בעבירה ראשונה ניתן להסתפק בענישה מרתיעה, ואפילו אם יש הרשעה, בקשתה להסתפק בתקופת המאסר המותנה.

הנאשמים נדונו ביום 20.08.07 בגין עבירה זהה למאסר של 10 ימים בניכוי 10 ימי המעצר, מאסר מותנה של 15 יום למשך 3 שנים, ולהתחייבות של 2,000 ₪ למשך שנתיים.

התובע עותר למאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה, התחייבות וקנס.

נאשם 2 שעברו נקי נדון ביום 4.5.10 לקנס בסך 1000 ₪, 4 ימי מאסר, וחודשיים מאסר מותנה וכן להתחייבות בסך 6000 ₪.

מאחר וביום 04.05.10 לא המציאה התביעה המאסר המותנה, נדחה מתן גזה"ד להיום.

בברע"פ  3173/09' מחמד פראגין נגד מדינת ישראל, אליה הפנתה הסנגורית, בימש"ע  ביום 5.5.09 קבע כי יש צורך בבדיקה אינדוידואלית. כבוד השופט רובינשטיין ציין כי  האתגר הינו האיזון : "תורת הגישה האינדיבידואלית", כדברי הנשיא אלון בע"פ 433/89 אטיאס נגד מדינת ישראל ( פד"י מג (4),175). על פיה:

"אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה " (התלמוד הבבלי (ראש השנה ט"ז,ב).

 יחד עם זאת מדובר בסיטואציה שלה דמיון למלין, מסיע ומעסיק השוהים הבלתי חוקיים  ולגנבי הרכב וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מכות מדינה למינן. ברי הצורך במאבק בכניסה ובשהייה הבלתי חוקית אך מנגד נהיר המצוקה וחיפוש הפרנסה.איזון הוא שמו של היעד המשפטי. אמות המידה של הלכת אבו סאלם  יפה כוחן גם כאן ונוכח קיומו של סיכון בטחוני ואיומו הנמשך של הטרור- שיקול ההרתעה הינו שיקול מהמעלה הראשונה.

החומרה תישקל לאור השאלה אם נתגלה סיכון בטחוני: אם נלוו עברות נוספות כגון זיוף והתחזות; אם  מדובר ברצידיביסט (כשנמסר כי בדרך כלל אין מעמידים לדין במקרה הראשון) ואורך השהייה הבלתי חוקית: ולעומת זאת אם הגיע משום שמטה לחמו שבור; והשאלה אם גילו צעיר ועברו נקי היא בהחלט שיקול זכות.