מדינת ישראל נ' דאוד(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של ניסיון לגנוב רכב (סעיפים 413ב(א) ו-25 בחוק העונשין), עבירה של החזקת כלי פריצה (סעיף 413ז בחוק העונשין), ועבירה של כניסה לישראל שלא כדין (סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל).

אין מחלוקת בין הצדדים כי יש ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב ובנסיבות אלו ניתן לומר כי אף אין מחלוקת בדבר מסוכנות המשיב. שכן נקבע לא אחת כי עבירות נגד הרכוש בכלל בעבירות של גניבת רכב בפרט, מקימות עילת מסוכנות.

יחד עם זאת, מדובר במשיב יליד 1989 שאין לחובתו הרשעות קודמות, ולכן יש לכאורה מקום לשקול את שחרורו לחלופת מעצר. אולם המשיב הוא תושב שטחי הרשות הפלשתינית ולפיכך ישנו חשש כי לא יתייצב למשפטו וכי משטרת ישראל לא תוכל להביאו למשפט.

בנסיבות אלו, כפי שנפסק לא אחת ובין השאר בפסקי הדין שאליהם הפנה בא כוחו של המשיב, יש מקום לקבוע תנאיי שחרור אשר יבטיחו ככל שניתן, את התייצבותו למשפט.

לאור האמור, המשיב יישאר במעצר עד תום ההליכים, אולם יוכל להשתחרר אם יעמוד בתנאים הבאים.

1.הפקדה כספית בסכום של 15,000 ₪ להבטחת התייצבותו למשפט.

2.שני ערבים תושבי ישראל בעלי מקום עבודה קבוע, שיחתמו על ערבות כספית בסך של 10,000 ₪ כל אחד.

3.ערבות עצמית בסך 10,000 ₪.

שירות בתי הסוהר יאפשר למשיב שש שיחות טלפון לצורך תיאום וארגון ערבים.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

תמר בר-אשר צבן, שופטת

הוקלד על ידי: דלית גולן