מדינת ישראל נ' דאבוש

גזר דין

בישיבת הקראה שהתקיימה ביום 22/3/11 הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו, בהעסקת עובד אחד בלא היתר, עבירה לפי סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991.

ב"כ המאשימה ביקש כי יוטל על הנאשם קנס בשיעור 40% מהקנס המירבי שנקבע לעבירה, העומד על סך 116,800 ש"ח. ב"כ המאשימה הבהיר כי מדובר בכתב אישום יזום, ולא בבקשה להשפט, וציין כי בעבר הוטלו על הנאשם פעמים קנסות מנהליים, ומשזו הפעם השלישית בה מיוחסת לנאשם עבירה על חוק עובדים זרים, בהתאם למדיניות המאשימה, לא ניתן להמיר את האישום בקנס מנהלי, ולפיכך הוגש נגד הנאשם כתב אישום. יאמר מיד, כי לא הובאו בפני בית הדין נתונים כלשהם, הנוגעים לעבירות המנהליות הקודמות שיוחסו לנאשם, לרבות לא לגבי מועד ביצוען.

הנאשם טען, כי מדובר בעובד תושב שטחים שהיה לו אישור להכנס לישראל כלומר כי אין המדובר בנסיבות חמורות של מתן עבודה למי שנכנס לישראל שלא כדין (יאמר מיד כי מבדיקת התובע עולה כי אכן נכתב בדו"ח המפקח כי לעובד היתה אשרת סוחר). עוד הוסיף הנאשם וטען כי מאז האירוע נשוא כתב האישום (שאירע ביום 8/4/08) הוא מקפיד שלא להעסיק עובדים בלא היתר, על אף שיש בכך כדי להכביד על ניהול עסקיו, באופן שהביא לירידה משמעותית בהכנסותיו. טענה זו של הנאשם כי מאז אפריל 2008 לא יוחסו לו עוד עבירות בגין העסקה בלא היתר לא נסתרה.

בתיק זה עניין לנו בכתב אישום יזום, ולא בהגשת כתב אישום בעקבות בקשת נאשם להשפט. אין חולק על כך, וזו נקודת המוצא לענייננו, כי כתב האישום הוגש לאחר שבעבר ננקטו נגד הנאשם הליכים מנהליים, והוא שילם קנסות, אשר נראה כי לא היה בהם כדי ליצור את ההרתעה הנדרשת. ואולם מהחומר שבפני עולה כי מדובר בהיקפי העסקה מצומצמים יחסית (עובד אחד).

הגם שככלל, משמדובר בהליך פלילי יזום, שהוגש בנסיבות בהן אין זו העבירה הראשונה שביצע הנאשם וכבר הוטלו עליו קנסות מנהליים שלא מנעו אותו מלחזור ולבצע את העבירה, מן הראוי שהקנס שיוטל על הנאשם במשפטו, יהיה גבוה באופן משמעותי מהקנס המנהלי הקבוע לעבירה, בנסיבות העניין דנן לא מצאתי למצות את הדין עם הנאשם.

בעת הדיון שהתקיים בפני התרשמתי כי הנאשם הפנים כעת את האיסור, ואף הביע בפני בית הדין נכונות לחתום על התחייבות להמנע מעבירה. עוד אני זוקפת לזכותו של הנאשם את העובדה כי הודה בביצוע העבירה כבר בישיבת ההקראה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.

על יסוד כל האמור לעיל, ובשים לב לשיעור הקנס המנהלי בתקופה הרלוונטית, העומד על סך 5,000 ₪, החלטתי לגזור על הנאשם קנס בסך 6,000 ש"ח.

בנוסף, אני מורה כי עד ליום 30/4/11 יתייצב הנאשם במזכירות בית הדין על מנת לחתום על התחייבות בסך 50,000 ₪, להמנע מעבירה לפי סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991, בתוך תקופה של שלוש שנים.

על יסוד הוראת סעיף 74 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, אני מורה כי באם לא תחתם ההתחיבות כאמור, יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 30 יום. למען הסר ספר יובהר כי באחריות המאשימה לוודא חתימה על התחייבות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים.

בהתאם להסכמת הצדדים גזר הדין ישלח אליהם באמצעות הדואר.

ניתן היום, י"ח אדר ב תשע"א, 24 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: