מדינת ישראל נ' דאבוש(עציר) ואח'

בפני

כב' השופט בני שגיא

גזר דין לנאשם 1

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ובעבירה אחת של הדחה לעדות.

בתמצית, ועל פי עובדות כתב האישום המתוקן, קשר הנאשם קשר עם נאשם 2- שעניינו הסתיים, לביצוע עבירת סחר בנשק, ועל פי עובדות האישום השני, קשר הנאשם קשר עם נאשם 2 להדיח בעדות אדם אשר עדותו צפויה הייתה להפלילו בעבירה פלילית בגינה נשפט בבית המשפט המחוזי. עוד הורשע הנאשם באישום זה בעבירה של הדחה בעדות ביחס לאותו עד.

הצדדים הציגו הסדר טיעון במסגרתו עתרו במשותף להטלת עונש של 20 חודשיי מאסר על הנאשם, כאשר מתוך התקופה האמורה ירצה הנאשם 12 חודשים בחופף לעונש המאסר אותו הוא מרצה ו-8 חודשים במצטבר. בנוסף, עתרו הצדדים להטלת עונש מותנה.

התובעת התייחסה בטיעוניה לנסיבות כתב האישום, לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, לחומרה הניכרת בביצוע העבירות אשר בהן הורשע ולנתונים נוספים.

הסנגורית התייחסה בטיעוניה לקורות חייו של הנאשם וזאת כנלמד מהליכים קודמים שנוהלו בעניינו, למאמצי השיקום הניכרים כעת בהתנהגותו ולעובדה כי בסופו של יום ניתן לראות בנאשם כסוג של קורבן כתוצאה מהאופן בו חונך החל מילדותו.

אין חולק כי ניכרת חומרה רבה במעשיו של הנאשם.

הן עבירת קשירת הקשר לסחר בנשק הינה עבירה חמורה, והן עבירת קשירת הקשר להדחה בעדות ועבירת ההדחה בעדות הינן עבירות חמורות.

יש צורך בהשתת ענישה משמעותית על נאשמים הפוגעים או מנסים לפגוע בטוהר ההליך המשפטי באופן של פניה לעדים והדחתם למסירת עדות שקר.

כאשר מצרפים נתונים אלה לנתוניו של הנאשם, דומה כי הצורך בהשתת עונש מאסר משמעותי אך מתגבר. מדובר בנאשם אשר לחובתו מספר רב של הרשעות, כאשר עיון ברשעתו האחרונה מבית המשפט המחוזי, בגינה נשפט ל-6 שנות מאסר, מלמד על המשקל הממשי אשר יש ליתן לעברו הפלילי.

לצד נתונים אלה, ניכר כי קיימים נתונים משמעותיים אשר יש בהם כדי להוביל למסקנה כי הסדר הטיעון שהוצג מאוזן ומשקף את האינטרס הציבורי.

כוונתי לאותם נתונים הקשורים לנסיבות חייו של הנאשם, לגילו הצעיר ולעובדה כי המאסר אשר הצדדים עותרים לאימוצו כעת, מצטרף למאסר ממושך אותו הוא מרצה.

בשים לב לכלל הנסיבות האמורות לעיל, ולנתונים הנוספים עליהם עמדו הצדדים במסגרת ישיבת הטיעונים לעונש שנערכה בדלתיים סגורות, סבורני כי יש מקום לכבד את ההסדר, ועל כן אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כאשר מתוך התקופה האמורה ירצה הנאשם 12 חודשים בחופף לתקופת המאסר אותה הוא מרצה היום, ו-8 חודשי מאסר במצטבר למאסר אותו הוא מרצה.

2. 6 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא ישא עונש זה, אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו, את אחת העבירות בהן הורשע, עבירת נשק או עבירה לפי פרק ט' סימן א' לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ג' חשון תשע"א , 11 אוקטובר 2010, במעמד הצדדים

בני שגיא, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: