מדינת ישראל נ' גרקוב

פסק דין

ערעור המדינה על כך שבית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט מ. דרורי], לאחר שהרשיע את המשיב בנהיגה בשכרות, גזר לו בהיבט הפסילה בפועל סך הכל, עם חישוב פסילה קודמת להכרעת הדין, 18 חודשי פסילה בפועל בלבד, כלומר, 359 ימים שנגזרו בגזר הדין ועוד שישה חודשי פסילה קודמת אותה ריצה המשיב.

בית משפט קמא, בגזר הדין, ציין כי מדובר בהרשעה שנייה של המשיב בעבירה זו, אך בשל העובדה שמדובר בכמות "נמוכה" של אלכוהול בדם (360 מיליגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף) הפחית, אם כי לא ציין כך במפורש, מעונש פסילת המינימום שבסעיף 39 א' לפקודת התעבורה.

פקודת התעבורה איננה עושה אבחנה בין רמות שכרות, כפי שקבע כב' השופט עזרא קמא בע"פ [ירושלים] 40242/07, גם חריגה זהירה מהכמות המותרת הינה שכרות, ובעיקר היא מחזיקה בה את הסכנה של נהיגה בשכרות.

עפ"י הדין, בית משפט רשאי לקצר את תקופת הפסילה, בנסיבות מיוחדות שירשום. במקרה זה, מקום ומדובר במי שלחובתו 15 הרשעות תחבורתיות בשבע שנות נהיגה, גם בעבירות חמורות, בוודאי גם בעבירה זהה, במי שאין לו נסיבות אישיות מיוחדות, ואפילו ההודאה בפני בית משפט קמא באה רק לאחר שמיעת חלק מהראיות, לא הייתה כל הצדקה להפחית מעונש המינימום.

ההלכה היא, שאין ערכאת הערעור ממצה את העונש, ולכן גם אם אקבל את ערעור המדינה, אסתפק בפסילת המינימום הקבועה בחוק בלבד, והנני מתקן את גזר דינו של בית משפט קמא רק בהיבט הפסילה בפועל, כך שסה"כ ירצה המערער שנתיים פסילה בפועל, וזאת בניכוי ששת החודשים שריצה קודם לגזר הדין, וכל התקופה שמאז יום 23.10.11 ועד היום.

יתר רכיבי גזר הדין, כאמור, יישארו על כנם.

ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ב, 29/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: