מדינת ישראל נ' גרבלר

גזר דין

הנאשם מר עידו גרבלר (להלן: "הנאשם") הורשע על סמך הודאתו בעבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), בעבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה, בעבירה על תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנת התעבורה"), בעבירה על תקנה 21(ב)(2) ובעבירה על תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

על פי המתואר בכתב האישום, ביום 25.10.2010 בשעה 07:40 נהג הנאשם באופנוע מסוג "פיאג'ו" מ.ר. 88-974-67 ונסע מכיוון בית אריה לכיוון מחסום רנטיס. בהגיעו של הנאשם בסמוך למחסום, עקף טור של רכבים שעמדו בנתיב נסיעתו, תוך חציית קו הפרדה רצוף שאין בצידו הימני קו מקוטע, והתנגש בחזיתו ברכב "יונדאי" שנסע בנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו.

כתוצאה מהתאונה, נחבל הנאשם בגופו חבלות של ממש (נגרמו לו שברים בחלקי גופו וקרע בטחול), וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

התביעה לכן ביקשה להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו עונש של מאסר בפועל, פסילה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי.

מנגד ב"כ הנאשם ביקש שעונש הפסילה שיושת על הנאשם לא יעלה על אחד עשרה חודשים. עוד ציין כי הנאשם כבר נענש "בידי שמיים", וכי מאז התאונה אינו נוהג על אופנוע. כן ציין כי בעת התאונה טרם מלאו לנאשם 17 שנים.

מסכים אני עם התביעה כי עבירת העקיפה בדרך לא פנויה תוך כדי חציית קו הפרדה לבן רצוף, הינה עבירה חמורה מסוכנת המסכנת את חיי הנהג ואת ציבור המשתמשים בדרך. יחד עם זאת, סבורני כי דרישת המאשימה להשית על קטין בן 17 שנים עונש של מאסר בפועל אינה סבירה ואינה מידתית, במיוחד כשעסקינן בכלי רכב כמו אופנוע שמהווה סכנה פחותה מכלי רכב רגיל. ככלל אציין כי השתת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח על עבירות תעבורה הינה בעייתית, וצריכה להיעשות במשורה ואך ורק במקרים המתאימים לכך.

יתר על כן, במקרה שלפנינו הנאשם הוא היחיד שנפגע בתאונה ולא אחר. מדובר בפגיעה קשה והוא ישא את תוצאותיה עד אחרית ימיו. יש לציין כי לנאשם אין עבר תעבורתי.

היות והנאשם כבר נפגע מידי שמיים, ובהתחשב בגילו ובכך שלנאשם אין עבר תעבורתי, אני דן אותו לעונשים הבאים:

פסילה מלנהוג על כל רכב שהוא לתקופה של 12 חודשים. מהפסילה תנוכה התקופה שהיה פסול מנהלית. והוא מוזהר שהעונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל. הנאשם יפקיד רישיונו תוך 60 יום מהיום.

פסילה על תנאי של שלושה חודשים לשלוש שנים, אם יעבור אחת העבירות בהן הורשע או כל עבירה מהתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה

בשל גילו של הנאשם, לא מצאתי מקום להטיל עליו קנס שכן אין זה עונש למשפחתו.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין, לתביעה ולב"כ הנאשם עו"ד שמעון מזרחי, וכן תודיע עליה טלפונית.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ב, 31 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: