מדינת ישראל נ' גפטלר

בפני

שופט יעקב בכר

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם נרשם דו"ח תנועה לפיו, ביום 19/08/08 בשעה 13:57, שעה שנהג בכפר תרשיחא – סמוך למאפיית תרשיחא, נהג ברכב הנ"ל ובעת שהרכב היה בתנועה, השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

2. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר רס"ר שלומי חסון, אשר העיד בפניי את הדברים הבאים:

משרת בתחנת מעונה, ערך את הדו"ח.

וכך נכתב בדו"ח (ת/1):

"הנהג הנ"ל נהג ברכב הנ" לבדו ברכב בכפר תרשיחא מכיוון כללי מאפיית תרשיחא לכפר ורדים כאשר בזמן נהיגה אוחז בהגה בידו השמאלית ובידו הימנית אוחז בטלפון נייד מסוג נוקייה בצבע אפור ושחור, כאשר אני יושב ברכב שכור משטרתי במושב הנהג בתחילת החנייה של מאפיית תרשיחא, מבחין בבירור ממרחק 5 מ' מהנהג בביצוע עבירתו.

תנאי מזג האויר טובים וראות ברורה. נסעתי אחרי הנהג הנ"ל עד עצירתו סמוך לחנות האופניים בתרשיחא, כאשר יש קשר עין רצוף עם הנהג, להוסיף כי הייתה אוזניית בלוטוס על אוזן ימין של הנהג במהלך הנסיעה, והמשיך לאחוז בטלפון הנייד בנסיעה. הוסבר לו מהות עבירתו כאשר הבחנתי בנהג אוחז בטלפון הנייד הייתי ממול חלון הנהג כשהוא חולף עם רכבו ליידי".

עפ"י הרישום בדו"ח הגיב הנאשם ואמר:

" אני לא נגעתי בטלפון ומה שאתה ראית שזה שאני לחצתי בכפתור של האוזנייה ואני ילך לביה"ש ".

4.בחקירתו הנגדית עמד העד על דעתו שראה את הנאשם מחזיק את הפלאפון ביד מורמת.

5.מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו בפניי את הדברים הבאים:

" באותו יום נסעתי ברכב. נפרדתי מחבריי שהייתי איתם במסעדה. הלכתי לקנות ממתקים. קניתי את הממתקים ושמתי אותם ברכב, הרכבתי את האוזנייה על האוזן, שמתי את הטלפון והתחלתי בנסיעה לכיוון עכו. יש בעיה טכנולוגית באוזניות של מוטורולה שהן חוזרות לווליום המינימאלי ברגע שמכבים אותם. לאחר מכן, עשיתי חיוג קולי, לחיצה, התחלתי להגביר את הווליום. תוך כדי כך או שעברתי ליד המאפייה או שהוא ראה משהו, קשה לי לנחש. אני יודע שלא החזקתי את הטלפון בשום שלב של הנסיעה, אני יודע שרק עשיתי חיוג חוזר והגברתי ווליום. לא החזקתי את הטלפון בידיים, למה שאעשה זאת אם יש לי אוזנייה, מה המניע? מה אני יכול להשיג בזה? מה זה יכול לתרום לי?".

6. לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי את דבריהם, התרשמתי מהופעתם בביהמ"ש, מצאתי שנותר בלבי ספק אם הנאשם עבר את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום. למרות שעד התביעה שלל אפשרות של טעות הרי לאור עדותו של הנאשם בפניי התעורר ספק בליבי.

הנאשם העיד בפניי בנחרצות והכחיש בכל תוקף את העבירה המיוחסת לו של החזקת מכשיר פלאפון ביד: " אני יודע שלא החזקתי את הטלפון בשום שלב של הנסיעה" .

עוד ציין הנאשם, שהרכיב אוזניית בלוטוס באוזנו וממנה מבצע את פעולת החיוג , כך שאין לו צורך לעשות שימוש בפלאפון ולהחזיקו ביד.

הנאשם הגיש בפניי מספר תמונות (נ/1, נ/2, נ/3) על מנת לסתור את גרסת השוטר ולהמחיש את המצב הלכאורי, בו היה צריך להחזיק במכשיר על מנת שהשוטר היה יכול לראותו אוחז בו, מצב שלטענת הנאשם אינו סביר ונוח.

על מנת להרשיע נאשם בהליך פלילי על סמך עדות יחידה, עדות זו צריכה להיות מפורטת, בהירה ובעיקר נטולת ספקות.