- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מדינת ישראל נ' גנטוס
|
תת"ע בית משפט השלום לתעבורה בנתניה |
3501-06-09
6.1.2010 |
|
בפני : רות רז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל |
: חנא גנטוס |
| הכרעת-דין | |
הכרעת דין
הנאשם זכאי מחמת הספק.
הנאשם הואשם בשימוש במכשיר טלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב. לאחר ששמעתי את עדותו של עד התביעה המתבססת על הודעת תשלום קנס שערך ואת עדותו של הנאשם התעורר בליבי ספק לגבי ביצוע העבירה.
אין מחלוקת כי הנאשם נעצר על ידי עד התביעה לאחר נסיעה של מספר ק"מ מרגע שלטענת עד התביעה הבחין בביצוע העבירה.
עד התביעה העיד כי הוא נסע אחרי הנאשם מרחק של "משהו כמו 6 ק"מ לא זוכר בדיוק". לטענת הנאשם מדובר במרחק של כ-6 ק"מ מגשר טייבה ועד מקום עצירתו בצומת טירה טייבה. לטענתו נמצאת תחנת המשטרה מרחק של בין 200-500 מטר דרומית לגשר.
אף אם מדובר במרחק קצר יותר, אף אם מדובר במרחק של 3 ק"מ עדיין מדובר במרחק רב במהלכו לא נעשה כל ניסיון מצד עד התביעה לעצור את הנאשם או לכרוז לו ולהורות לו לעצור במקום שאינו מהווה סיכון.
לטענת עד התביעה לא נעצר הנאשם במהלך נסיעה זו הואיל "זהו כביש מאוד מסוכן וסואן". אם במהלך הנסיעה של עד התביעה בעקבות הנאשם היה הכביש סואן באופן שעצירת הנאשם בצד הדרך מהווה סיכון, היה על עד התביעה לכרוז לו ולהורות לו לעצור במקום שאינו מהווה הפרעה. מעדותו של עד התביעה ושל הנאשם עולה כי קטע הדרך מתרחב מנתיב נסיעה אחד לשני נתיבי נסיעה. לפיכך, יכול היה עד התביעה לעצור את הנאשם במסלול הנסיעה הרחב הכולל שני נתיבי נסיעה.
התעורר בליבי ספק לגבי זיהויו של רכב הנאשם כרכב מבצע העבירה. אם המדובר בכביש בו מתנהלת תנועה סואנת, הרי שלאורך מרחק של מספר ק"מ, קיים ספק האם נעצר בסופו של דבר הרכב אותו זיהה השוטר מלכתחילה כמבצע העבירה. עד התביעה לא התייחס כלל בתרשומת שערך לתנועת כלי הרכב במקום, למרחק שלו אחרי רכב הנאשם, האם רשם לפניו את מספר רכב הנאשם,האם ציין פרטי זיהוי לגבי רכב הנאשם. עד התביעה מתייחס בתרשומת שערך לצבע חולצתו של הנאשם, צבע בז'. לא ברור מדוע התייחס עד התביעה לצבע חולצתו של הנאשם. אם צבע חולצתו של הנאשם היא זו שלפיה זוהה הנאשם ולפיה זוהה רכבו, הרי שאין בכך די על מנת להוות זיהוי וודאי של הנאשם.
התרשומת הלאקונית של עד התביעה כי שמר קשר עין רצוף מהרכב בלי לפרט כיצד נשמר אותו קשר עין ובלי להתייחס כלל לאופן הנסיעה במהלך של מספר ק"מ אחרי רכב הנאשם, יוצרת ספק לגבי זיהויו הוודאי של הנאשם.
הנאשם הכחיש במקום את ביצוע העבירה.
נוכח כל האמור לעיל, מתעורר בליבי ספק לגבי עובדות כתב האישום ונוכח ספק זה אני מזכה את הנאשם.
ניתנה והודעה היום כ' טבת תש"ע, 06/01/2010 במעמד הנוכחים.
רות רז, שופטת
הוקלד על ידי: דנה לוינסון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
