מדינת ישראל נ' גנז

החלטה

המבקשת הוזמנה כדין למשפטה ולא דרשה את הזמנתה מהדואר כעולה מאישור המסירה. כידוע הדואר שולח מס' הודעות בטרם הוא משיב את דבר הדואר. כל ההודעות על דבר הדואר הרשום נמסרות ומומצאות לנמען גם אם הוא לא בביתו, ומודיעות לו על קיומו של דבר דואר עבורו. לכן הועמדה הנאשמת על קיומו של דבר הדואר ומשלא עשתה לבירור הענין, אין לה אלא להלין על עצמה. כך או כך, לא ניתן להתפרק מאחריות לקבלת הזמנה למשפט בטענה לשהייה בחו"ל שכלל לא אומתה.

לאור העובדה שהנאשמת הועמדה על קיומה של ההזמנה למשפט עוד בחודש יולי ש"ז, יש לקבוע כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור ניכר (לאור הוראות סעיף 130 (ח) לחסד"פ) כשאין בצידה טעמים אובייקטיבים של ממש המצדיקים את השיהוי הממושך בהגשתה, ועל כן גם מטעם זה דין הבקשה להדחות.

בחנתי את הבקשה לגופה על מנת לבחון באם קיים חשש לעיוות דין, ונחה דעתי כי לא קיים כלל חשש כזה. הנאשמת הואשמה בכך שעשתה שימוש בטל' הנייד במהלך הנהיגה. כשעצר אותה השוטר וייחס לו אשמה זו תירצה זאת הנאשמת בפני השוטר ואמרה: "התקשרו אלי מהעבודה ועניתי להם כי זה טלפון של העבודה. כל כך צלצל וטרטר שהייתי חייבת לענות" (ראה תגובת נהג בדו"ח). מכאן ברור כי הנאשמת הודתה בביצוע העבירה מיד לכשנעצרה ע"י השוטר.

הגם שאין במידת העונש שהוטל כדי להוות שיקול לעניין בחינת בקשה מסוג זה, אציין כי הקנס שהוטל על הנאשמת הוא הקנס המקורי, המינימאלי, לעבירה זו.

הבקשה נדחית.

ככל שלא שולם הקנס המקורי שבגזר הדין, הוא ישולם בתוך 45 יום.

להודיע לצדדים דבר החלטה זו.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: