מדינת ישראל נ' גנאימה

החלטה

אני מתירה את השאלה מאחר והתמונות לא הוצגו אלא בדיון היום ואיש לא יכול היה להתייחס אליהם אלא היום בדיון.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה אסיף, שופטת

החלטה

אני פוסקת לעד 250 ₪. בשלב זה ישא הנתבע בשכרו.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה אסיף, שופטת

פסק דין

התביעה היא לתשלום בגין נזק שנגרם למכונית התובעת בתאונת דרכים.

לטענת התובעת, היה רכב התובעת חונה בצד הכביש כדין ורכב הנתבע החל בנסיעה לאחור על מנת להכנס לחניה פנויה שהיתה לפני רכב התובעת. תוך כדי הנסיעה לאחור, פגע רכב הנתבע ברכב התובעת, בחלקו הקדמי וגרם לו לנזקים.

הנתבע מכחיש כי התאונה ארעה כפי שמתואר בכתב התביעה. לטענתו, ארעה התאונה בעת שרכבו חנה לצד הדרך ואילו רכב התובע פגע ברכב הנתבע מאחור.

לטענת הנתבע בעת התאונה הוא כלל לא היה ברכב אלא ישב בבית קפה סמוך ויצא למקום רק בעקבות הרעש ששמע מפגיעת רכב התובעת ברכבו.

בדיון היום העידו מטעם התובעת הנהג מטעמה ומטעם הנתבע הוא ועד נוסף שלטענתו ישב עימו בבית הקפה ויצא עימו למקום התאונה.

הנטל להוכיח את נסיבות התאונה מוטל על התובעת ולאחר שמיעת הראיות היום אני קובעת כי לא עלה בידה להרים נטל זה.

גירסת העד מטעמה של התובעת לא היתה עקבית ועלו ממנה סתירות באופן שלא ניתן על סמך עדות יחידה זו לקבוע כי עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח כי גירסתה היא הגירסה הנכונה לתאונה. כך למשל בעוד שעל התובעת טען כי עוד כשהחל רכב הנתבע בנסיעה לאחור, ראה כי רכב הנתבע לא יוכל להכנס לחניה במקום שהיה פנוי, וזאת משום שדובר במקום קטן מכדי להכיל את רכב הגרר השייך לנתבע, לא יכול היה העד לציין מה הדבר שבגינו לא נותר די מקום לרכב הנתבע. הוא לא ידע לציין אם לפני הרכב שלו חנה רכב נוסף או אם היה דבר אחר בדרך שבגינו נותר רק מקום קטן לחניה.

בשרטוט שצורף להודעה שהגיש עד התובעת לא מצוייר חפץ או מבנה כלשהו שמצמצם את שטח החניה הפנוי לפני רכב התובעת. גם גירסת עד התובעת באשר לארועים שהיו לאחר התאונה, לא היתה עקבית.

בעוד שבהודעה שהגיש לחברת הביטוח טען כי לאחר התאונה החל נהג הנתבע בקללות ואח"כ נעל את רכבו והסתלק מהמקום. בעדותו היום בפני טען כי הנתבע נכנס לאחר התאונה לרכבו ונסע מהמקום ונהג התובעת הצליח רק לקחת את מספר הרכב.

אציין כי בעניין זה אין התייחסות כלשהי בתצהיר העדות הראשית של עד התובעת שלא ציין בתצהירו אם הנתבע עזב את המקום לאחר התאונה, ברגל או ברכב.

חרף טענת עד התובעת על כך שהוזמנה משטרה למקום הארוע, לא צורף תיעוד כלשהו בעניין הזה.

בנסיבות האלה לא ניתן לקבוע, בהעדר ראיות או עדויות נוספות, כי די בעדות העד היחיד שהביאה התובעת על מנת להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח כי התאונה ארעה באופן שנטען בכתב התביעה.

לפיכך, אני דוחה את התביעה.