מדינת ישראל נ' גמרמן

החלטה

ביום 12.9.11 הוריתי כי הסניגור המלומד יגיש טיעוניו בכתב לתמיכה בעתירת הנאשם לביטולו של כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק, וכי התביעה תשיב אף-היא בכתב.

טיעוני הסניגור שהוגשו נפרשו בהרחבה, אך סוף-דבר (בעמוד 12 לטיעוניו) התמקד בטענתו – והיא הטענה בדבר אפליה פסולה (או אכיפה בררנית):

סובר הסניגור וטוען, כי בהחלטת מח"ש שלא לחקור את תלונת הנאשם נגד המתלוננת ולגנוז את תיק החקירה מחוסר עניין לציבור, יש פגם חמור שבאפליה פסולה המצדיקה את ביטולו של כתב האישום נגד הנאשם.

מדגיש הסניגור ומבחין בין גניזת תיק על-ידי מח"ש מהטעם של חוסר ראיות (שאז אין לטעון כנגד התביעה שלא הגישה כתב אישום ללא ראיות), לבין גניזתו בעילה של חוסר עניין לציבור, כאשר עילה אחרונה זו היא המקוממת והמלמדת על אפליה פסולה בין עניין-לכאורי שבהעמדה לדין של האזרח, לעומת חוסר-עניין-לכאורי שבהעמדה לדין של השוטרת - וזאת כאשר נגד שניהם תלונות הדדיות ונגד שניהם ראיות ברמה שהצדיקה לפחות גניזה שלא בעילת חוסר ראיות.

תגובתה של התביעה נגעה בטענות שונות, עובדתיות ואחרות, שהובאו על-ידי הסניגור בפרק שכונה על-ידו (באירוניה ללא-ספק, לנוכח אורכו וריבוי הפרטים) "רקע כללי וסיפור המעשה על קצה המזלג", אך לא נגעה כלל לטענה העיקרית, אותה פירטתי לעיל מחלקת העררים בפרקליטות המדינה אף-היא חלק מרשויות התביעה ועמדתה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין מהות טענתו של הנאשם. האמור בסעיף 19 לתגובת המאשימה אינו אפוא מענה לטענת הנאשם;.

מחלקת העררים בפרקליטות המדינה אף-היא חלק מרשויות התביעה ועמדתה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין מהות טענתו של הנאשם. האמור בסעיף 19 לתגובת המאשימה אינו אפוא מענה לטענת הנאשם;

עניין זה לא יכול להישאר ללא מענה ברור וקונקרטי, ולתביעה ניתנת הזדמנות – אף מוטלת עליה חובה – לספק מענה זה.

לפיכך:

1.מועד ההקראה הקבוע ליום 15.11.11 – מבוטל;

2.על התביעה להגיש השלמת תגובתה, בה תתייחס לטענת הנאשם שהובאה לעיל, עד ליום 29.12.11;

3.התיק נקבע לתזכורת פנימית בלבד ליום 5.1.12 שעה פיקטיבית 19:00;

עותקים לצדדים.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ב, 06 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: