מדינת ישראל נ' גמל

בפני

השופט אבישי קאופמן

הכרעת דין

בתיק זה מיוחסות לנאשם עבירות של נהיגה רשלנית, סטיה מנתיב, גרימת נזק וחבלה של ממש לאדם.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ושקלתי טענותיהם מצאתי לנכון לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגה רשלנית ולהרשיעו בנהיגה בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, וכן להרשיעו בעבירות האחרות המיוחסות לו בכתב האישום.

על פי עובדות כתב האישום, אשר למעשה אין מחלוקת על מרביתן, נהג הנאשם ברכב בכפר כאבול ביום 15.5.08, כאשר מולו נוסע טרקטורון נהוג בידי מר עודי בוקאעי. כלי הרכב התנגשו ולמר בוקאעי נגרמה חבלה של ממש בדמות חבלת ראש ושבר בעמוד השדרה הצווארי. חבלה דומה בסוגה נגרמה גם לנוסע בטרקטורון מר עלי עותמאן.

אין מחלוקת של ממש כי כי התאונה אירעה בנתיב נסיעת הטרקטורון בעת שהנאשם ביקש לפנות שמאלה. למעשה המחלוקת מתמצאת בשאלה האם היה על הנאשם לתת זכות קדימה לנהג בטרקטורון ומהי מידת האשם התורם של נהג הטרקטורון.

מר בוקאעי העיד:

הייתי במחלבה של המשפחה, מר עלי עותמאן עבד אצלינו. הוא ביקש ממני שאקח אותו הביתה, יצאתי מהמחלבה לכיוון של הבנק, נהגתי בטרקטורון. ראיתי רכב בא ממול ופתאום סטה לכיוון שלי. הרכב שנסע ממולי היה רכב מסוג גולף שחור. פתאום נכנס למסלול שלי. הוא בא ממולי, סטה ופגע בי.

מר בוקאעי אישר כי נהג בטרקטורון למרות שאינו מחזיק ברשיון נהיגה וכי הוגש נגדו כתב אישום בגין התנהגות זו.

העד מר עותמאן לא יכול היה להעיד על המקרה מאחר ולדבריו, אשר נתמכו במסמכים הרפואיים, אינו זוכר דבר מאירועי אותו יום ועד שחזר להכרתו בבית החולים כשבוע לאחר התאונה.

כמו כן העידו מטעם המאשימה אנשי המשטרה, מר עבד עווד, אשר הגיע למקום לאחר התאונה וסיפר כי הטרקטורון שנפגע לא היה במקום. הבוחן מר סרוסי סיפר כיצד קבע שהתאונה אירעה בנתיב נסיעת הטרקטורון. מר סרוסי העריך נסיעת רכבו של הנאשם בכ – 30 קמ"ש או מעט יותר. הבוחן אישר כי הטרקטורון לא היה במקום התאונה כאשר הגיע לשם, והוא נבדק על ידו רק במגרש לאחר מספר ימים. הבוחן העיד על שדה ראיה פתוח במקום ועל כך שהיה על הנאשם להבחין בטרקטורון גם אם הגיע במהירות גבוהה. מר מוזס, שהינו בוחן תאונות בעצמו, סייע בתיק זה לבוחן סרוסי, ועדותו לא תרמה להבהרת המחלוקת בתיק.

מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו כדלקמן:

"פניתי שמאלה, הייתי במהירות של 20-30 קמ"ש. היה טרקטורון ממול במרחק של 30 מ', הוא הגביר מהירות ואז שהגביר מהירות עד שמטר או מטר אני בלמתי והוא פגע בי. אני ראיתי אותו במרחק של 30 מ' ממני חשבתי שאני יכול לפנות. הוא הגביר מהירות בשתי שניות. לפנהי שפניתי הוא נסע לאט. ראיתי שאני יכול לפנות שמאלה ואז הוא הגביר מהירות".

יחד עם הנאשם נסע ברכב נוסע נוסף, אשר הסנגור וויתר על עדותו מהסיבות שציין בפרוטוקול מיום 6.3.11.

כאמור לעיל, לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בחומר ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגה רשלנית ולהרשיעו בעבירה קלה יותר של נהיגה בחוסר זהירות.

הנאשם אישר כי החליט לפנות שמאלה למרות שראה את הטרקטורון מתקרב לעברו במרחק של כ – 30 מ' ממנו. סבורני כי די בכך כדי להרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות. גם אם נסע הטרקטורון במהירות אטית יחסית, אין המדובר במרחק מספיק לשם פנייה שמאלה בבטחה, ונהג הפונה שמאלה חייב להביא בחשבון גם אפשרות כי הרכב המגיע מולו נוסע במהירות העולה על זו המוערכת על ידו או שיגביר מהירותו לפתע.

הנאשם לא הביא לעדות את נוסע רכבו אשר יכול היה להעיד על הנסיבות כפי שהתרשם מהם ממקום מושבו, וגם אם ניתן לכך הסבר מסוים, עדיין יש להביא את הדבר בחשבון לרעתו.

למעשה טענת הנאשם הינה טענה בדבר גורם זר מתערב, רשלנותו של נהג הטרקטורון אשר כזכור נהג ללא רשיון נהיגה, אשר ניתק את הקשר הסיבתי בין התנהגותו שלו לבין התאונה.  הלכה היא שכדי שגורם זר מתערב ינתק את הקשר הסיבתי, צריך שגורם זה יהיה אירוע מחוץ לצפיות הסבירה אם הגורם הזר ניתן לצפיה הרי לא ינתק הקשר הסיבתי. במקרה שלפנינו, הגורם הזר הוא רשלנותו של נהג הטרקטורון אשר נהג את רכבו במהירות מופרזת או אף האיץ את רכבו לפני האירוע, אולם, זו בדיוק הרשלנות הצפויה אותה יכול וצריך היה הנאשם לצפות.

כפי שהעיד הבוחן במקום שדה ראייה פתוח לפנים, והיה על הנאשם להבחין בטרקטורון גם אם הגיע במהירות גבוהה מאוד. הנאשם עצמו אישר כי הבחין בטרקטורון לפני שהחליט שהוא יכול לבצע את הפנייה.