מדינת ישראל נ' גמהור(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של שהיה שלא כדין בישראל, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת סכין. לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 24.4.13 בסמוך לצומת המטה הארצי בירושלים בשעה 11:50 לערך, הנאשם ירד מאוטובוס, והתבקש על ידי שוטרת מג"ב להציג תעודת זהות. הנאשם ברח בריצה, השוטרות החלו במרדף רגלי אחריו. למרדף הצטרפה ניידת בלשים שכרזה לנאשם לעצור, אך הוא המשיך בריצתו עד שהגיע לגדרות בית חולים לעיניים בשכונת שייח ג'ראח. הנאשם טיפס על גדר בית החולים, רץ ונכנס למבנה, כשהבלש אחריו. כשנתפס על ידי הבלש שהודיע לנאשם כי הוא עצור, הנאשם נאבק בבלש והלה הצליח לאזוק אותו רק לאחר שבלש אחר הגיע למקום וסייע לו. בארנקו של הנאשם נמצאה סכין מנתחים. הנאשם שהה בתחומי ישראל בלא היתר שהיה ובלא היתר כניסה כדין. בכל אלה הודה הנאשם, ובגין כך הורשע בעבירות שיוחסו לו.

2.ב"כ המאשימה עמד על חומרת העבירות ונסיבות ביצוען וטען למתחמים כדלקמן: בגין העבירה של החזקת סכין טען למתחם שנע בין מאסר קצר ל- 12 חודשי מאסר בפועל. בגין עבירת השב"ח והכשלת השוטר הנלווית לה, טען למתחם שבין 4 ל- 12חודשים. נוכח עברו הפלילי של הנאשם וכן נוכח קיומו של מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק זה של 6 חודשים, עתרה המאשימה למאסר בפועל של 20 חודשים בסך הכל, כולל ההפעלה.

3.ב"כ הנאשם עמדה על מכלול הנסיבות לקולא. לטענתה, מתחם הענישה ההולם עבירת שב"ח בצירוף עם עבירות נילוות של הכשלת שוטר והחזקת סכין נע על מספר בודד של חודשי מאסר. במקרה זה, ביקשה ב"כ הנאשם להטיל עונש מאסר קרוב ל- 6 חודשים בגין תיק זה, כולל התנאי בר ההפעלה. בנוסף טענה ב"כ הנאשם כי משפחת הנאשם מוכנה לשאת בעונש של קנס כספי על מנת להפחית את משך תקופת המאסר.

4.בכל הנוגע לקביעת מתחם העונש ההולם – עבירת השב"ח פגעה בערכים של הגנה על ריבונות המדינה על גבולותיה ועל הבאים בשעריה, והיא אף עלולה להעמיד בסכנה את שלום הציבור ובטחונו. העבירה הנילווית של הכשלת שוטר פגעה בערכים של אכיפת שלטון החוק והגנה על העוסקים באכיפתו. העבירה של החזקת סכין פגעה בערכים של הגנה על שלום הציבור ובטחונו. לעניין נסיבות ביצוע עבירת השב"ח – לא ברורה מטרת כניסת הנאשם לישראל. העד שהופיע מטעם ההגנה העיד כי הנאשם נשוי לישראלית ויש לו בן ובת בישראל שהנאשם נוהג לבקר אותם. עם זאת, העד אישר שאינו מכיר לעומק את הנאשם מעבר להכרות מהכפר. לא ברור אפוא מה היתה מטרת הכניסה לישראל בשים לב לבריחת הנאשם ולהחזקת הסכין. בכל הנוגע לנסיבות ביצוע העבירה של הכשלת שוטר – הרי לפי נסיבותיה עבירה זו מצויה ברף חומרא משמעותי בנסיבות העניין, בשים לב לכך שהנאשם ניסה לברוח בריצה, טיפס על גדר, נכנס למבנה על אף הניידת שכרזה לו ונאבק בשוטר באופ שהצריך התערבות של שוטר נוסף. בכל הנוגע לנסיבות ביצוע העבירה של החזקת סכין – ראוי להדגיש כי הנאשם לא עשה שימוש בסכין. זאת ועוד; במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הסנגורית תוכל לטעון שהנאשם החזיק בסכין מנתחים בין היתר נוכח בעיה רפואית הקיימת ברגלו. עם זאת ועל אף כל אלה, לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם החזיק בארנקו סכין מנתחים שנכנס לישראל שלא כדין, על הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך. בהתחשב בכל אלה ובשים לב לעקרון ההלימה והענישה הנוהגת אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול העבירות בהם הורשע הנאשם נע בין חודשיים ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

5.אשר לגזירת העונש בתוך המתחם – לקולא ראיתי לשקול את הודאת הנאשם והחסכון בזמן וכן את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו על ידי הסנגורית. לחומרא, יש לשקול את עברו הפלילי של הנאשם שהינו מכביד. לנאשם הרשעות קודמות במספר רב של עבירות – הן עבירות שב"ח והן עבירות רכוש כדוגמת התפרצות לבית מגורים, חבלה במזיד ברכב, גניבה ועוד. בעבר ריצה הנאשם עונשי מאסר בפועל לתקופות שונות לרבות מאסר של 24 חודשי מאסר. אעיר כי לנאשם אין הרשעות בעבירות אלימות מובהקות למעט מעשה מגונה בקטין כעבירה ישנה (משנת 1999). באיזון הכולל בין מכלול השיקולים אני סבורה כי יש לגזור על הנאשם בגין תיק זה עונש המצוי ברף הבינוני – גבוה של המתחם שנקבע, בשים לב לעברו הפלילי. כמו כן אני רואה להורות על הפעלה במצטבר של עונש המאסר על תנאי, משלא מצאתי הצדקה לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 58 לחוק העונשין. בסיום הדברים יוער כי לא ראיתי להטיל קנס כספי על הנאשם – הן מאחר שלא מדובר בעבירה שנעברה ממניע כלכלי (לא נטען כך על ידי מי מהצדדים) והן מאחר שאינני רואה להטיל עונש על משפחתו של הנאשם שלפי טענת הסנגורית עצמה היא זאת שתישא בעונש כספי אם יוטל.

6.אשר על כן ולנוכח מכלול הטעמים האמורים אני גוזרת על הנאשם כדלקמן:

א. 9 חודשי מאסר בפועל בגין תיק זה בניכוי ימי מעצרו.

ב. עונש המאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 2174/09 בבית משפט השלום בירושלים ביום 18.10.09 יופעל באופן מצטבר, כך שסך הכל על הנאשם לרצות עונש של 15 חודשי מאסר בפועל.

ג. עונש מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום השחרור ממאסר. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של שב"ח.

ד. עונש מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים מיום השחרור ממאסר. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של הכשלת שוטר או החזקת סכין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: