מדינת ישראל נ' גמביצקי ואח'

החלטה

1.בפני בקשה להורות על זיכוי הנאשמים וזאת על רקע אי התייצבות נציג המאשימה, ובהתאם להוראות סעיפים 133 ו – 94 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולח] התשמ"ב – 1982.

2.כנגד הנאשמים הוגש, בתאריך 13.1.10, כתב אישום המייחס להם עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפת קטין.

3.הנאשמים כפרו במיוחס להם ונשמעו ראיות התביעה עד כה.

4.עקב שביתת הפרקליטות, בוטלו 2 מועדים לשמיעת ראיות, בהם היתה אמורה להישמע פרשת ההגנה – בתאריכים 21.11.10 ו – 29.11.10.

5.באותם שני דיונים, לא ביקשו ב"כ הנאשמים להורות על זיכוי הנאשמים, אולם בדיון היום, שנקבע בישיבת תזכורת, התבקשה הבקשה האמורה לעילה.

6.ב"כ הנאשמים העלו טיעונים שונים, הן כלליים והן פרטניים הנוגעים לתיק, והכל כמפורט בפרוטוקול לעיל.

7.איני סבור, כי יש לקבל את בקשת ב"כ הנאשמים.

למותר לציין, כי הסמכות הנתונה לביטול וזיכוי, הינה סמכות שבשיקול דעת.

סעיף 133 לחסד"פ נוקט בלשון: "...לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר...".

היינו, על ביהמ"ש לשקול שיקולים שונים, כאשר בכלל זאת יש לשקול שיקולם כלליים ושיקולם הנוגעים לתיק הקונקרטי.

8.אכן, הנאשמים הינם בחזקת חפים מפשע וזכותם לנהל משפט. זאת ועוד, זכותם לנהל משפט, וזוהי גם חובתו של ביהמ"ש לנהל משפט בקצב סביר, כדי שהמשפט יסתיים בזמן סביר.

יחד עם זאת, על ביהמ"ש לבחון גם שיקולים כלליים יותר.

9.זאת ועוד, על ביהמ"ש לבחון באם כנגד אי התייצבות הפרקליטות, לא קיים סעד אחר אשר יכול ויתן תרופה, ולו חלקית, לשיהוי בניהול המשפט ולפגיעה הנגרמת לנאשמים.

דבר זה, יתכן ויעשה במתן הוצאות וכן יכול ויעשה – היה ויורשעו הנאשמים – בהתחשבות לענין העונש.

10.לנוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

אני מחייב את המאשימה בהוצאות בסך 350 ₪ לטובת כל אחד מהנאשמים.

11.נקבע לתזכורת במעמד ב"כ הצדדים והנאשמים ליום 04.01.11 שעה 11:00.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה למאשימה.

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"א, 22/12/2010 במעמד הנוכחים.