מדינת ישראל נ' גליקסמן

פסק דין

ייאמר תחילה כי הנאשם זוכה מן העבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין בכך שביום 11/4/10 נמצא בתוך תיק השייך לו, במחלקת אף אוזן גרון בבית החולים בילינסון סכין.

ראיות התביעה הוגשו במסמכים בלבד ואיש לא העיד מטעמה.

ולמעשה אין חולק כי בתאריך הרלבנטי במהלך חיפוש שנערך בחדר בו היה מאושפז אותה עת הנאשם במחלקת אף אוזן גרון בבית החולים בילינסון, נמצא בתיקו סכין קומנדו עם קפיץ. לסכין נרתיק עור משלו והוא נפתח באמצעות קפיץ (ראה דו"ח פעולה ת/1).

צורף מזכר נוסף לפיו מדובר בסכין קפיצי מתקבע (ת/2), אף הסכין עצמו הוגש כמוצג לבית המשפט.

בהודעתו שבמשטרה (ת/4) מסר הנאשם כי הוא עובד כמנהל חנות בבורסת היהלומים העוסקת בכלי עבודה לתעשיית היהלומים. הסכין שלו והוא עושה בו שימוש ככלי עבודה ובאמצעותו הוא מוציא חלקים של כלי העבודה המשמשים בתעשיית היהלומים ולצורך כך הוא נזקק לקצה הלהב של הסכין. הוא ציין כי הוא נזקק לסכין לעבודתו וזה נשכח בתיקו ועל כן נמצא בו.

בבית המשפט סיפר הנאשם כי במסגרת תפקידו הוא עובד הן בחנות והן במפעלים עם הלקוחות. הנאשם הציג תמונות של החנות (נ/1) ואף תלוש משכורת ותעודות משלוח המעידים כי הוא אכן מועסק במקום עבודה זה. (נ/2). הנאשם הסביר כי הוא נזקק לסכין במסגרת עבודתו בעיקר לצורך הוצאת עדשה ממקומה ואף הדגים כיצד הוא עושה זאת. הוא הבהיר כי כאשר הדבר נעשה עם סכין שאינו מתאים הרי שהדבר גורם לשבר.

עוד הסביר הנאשם כי הוא הולך למפעלים אל הלקוחות עצמם ומבצע אצלם חלק מן התיקונים ועל כן הוא יוצא מן החנות כאשר תיקו עימו.

הנאשם הסביר כי הסכין נמצאה ברשותו בבית החולים כיוון שהוא יצא לטפל בענייניהם של לקוחות כאשר תיקו עימו ובמישרין, כיוון שחש שלא בטוב, פנה אל בית החולים לחדר המיון ולאחר בדיקה אושפז, וכך נותר הסכין בתיק וברשותו.

הנאשם סיפר כי לא הביא את מעסיקתו על מנת שתיעד עבורו בית המשפט באשר גרסתו זו שכן התבייש לספר לה על מעורבותו בתיק זה וכן הוא חושש מכך שפתיחת תיק בעניינו תמנע את כניסתו למתחם הבורסה בעתיד ועל כן אין הוא רוצה שמעורבותו בתיק תוודע.

בחקירה הנגדית אישר הנאשם כי ידוע לו שאין להחזיק סכין וכן אישר כי ממקום עבודתו יצא במישרין אל בית החולים, אלא שהסכין נמצא אצלו באופן קבוע בתיק, והא לא ידע שאף לצרכי עבודה אסור לו ליטול אותו עימו. דובר בסכין הסגור בנרתיק.

הנאשם אישר כי הוא מסתובב כאשר הסכין בתיקו באופן קבוע ועם זאת הבהיר כי מדובר לצרכי עבודה וכי אינו מסתובב ברחובות כך סתם.

לגבי יום אשפוזו ציין הנאשם כי אינו רוצה לשקר ועל כן מסר כי אינו זוכר באם אותו יום ביקר אצל לקוח, אם לאו.

לאחר עדותו של הנאשם, ולאור גרסתו זו, הוא נתבקש לשקול בשנית האם לספר בכל זאת למעסיקתו על דבר מעורבותו בתיק ולהביאה לעדות מטעמו ואכן כך עשה.

המעסיקה, אילנית זוננברג, סיפרה בבית המשפט כי היא מנהלת החברה שברשותה החנות עליה סיפר הנאשם וכי החברה עוסקת ביצור כלי עבודה ותיקונם המשמשים לתעשיית היהלומים ומצוייה במתחם הבורסה. הנאשם משמש כצד הטכני של החנות, ומתקן את כלי העבודה, בין בחנות עצמה ובין במפעלים ואצל הלקוחות עצמם, אליהם הוא מגיע. היא ציינה כי תדירות העבודה מחוץ לחנות הינה יום יומית, בשל פרוצודורה של עבודה ונוהלי ביטוח.

העדה הסבירה והבהירה באשר לכלים בהם נעזרים לצורך תיקונים אלה ובהם מספר סוגים של סכינים כאשר כל אחד מהם משמש למטרה אחרת. הסכין האולרי בעל הקפיץ משמש להוצאת עדשה, לבל תישרט העדשה. היא זיהתה את הסכין שנתפס אצל הנאשם כסכין מסוג זה.

העדה ציינה כי היא פוגשת בנאשם מדי יום ביומו כשהוא מגיע לחנות ומקבל ממנה סדר עבודה וכאשר הוא יוצא לתיקונים מחוץ לחנות הרי שהוא נוטל עימו את כלי עבודתו.

כאמור לעיל, אין חולק שסכין נמצא בחזקתו של הנאשם מחוץ לחצריו ועתה, על פי החוק עליו לספק הסבר סביר ומניח את הדעת להמצאותו של הסכין בכליו.

על פי פסיקת בית המשפט העליון הרי שעל הסבר זה לעמוד במבחן ההסתברויות: