מדינת ישראל נ' גל

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירה של – החזקת סכין שלא למטרה כשרה וזאת לאחר שב- 22.10.2009 בשעת בוקר הגיע הנאשם לסניף המוסד לבטוח לאומי בקרית חיים ועת עבר בדוק בטחוני, נמצא כי ברשותו אולר אשר יכול להתקבע ולשמש סכין.

במסגרת הטעונים לעונש הפנה התובע לעובדות כתב האישום תוך ציון דברים שמסר הנאשם במשטרה לפיהם החזיק בסכין להגנה עצמית, הגיש גליון הרשעות קודמות של הנאשם, הפנה לתסקיר וביקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בהסתמך על פסיקה אותה הגיש.

הסנגור בטעוניו הלין על כי הממונה מצא הנאשם כלא כשיר לבצע עבודות שירות, כשלטענתו הסיבה לכך היא מצבו הבריאותי כפי שעולה גם מנ/1.

עוד הפנה הסנגור לעובדה כי הנאשם שהה במעצר בית מלא תקופה לא מבוטלת של כ- 7 חודשים ולנסיבות חייו הקשות כפי שעולות גם מהתסקיר וביקש להסתפק בעונש צופה פני עתיד בהסתמך על פסיקה אותה הגיש.

הנאשם טען שלא ידע שאסור לו להחזיק אולר ושזו עבירה.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשם שיתף פעולה עם השירות באופן חלקי בלבד.

עוד עולות מהתסקיר נסיבות חיים ונסיבות אישיות לא פשוטות של הנאשם, כמו גם מצב בריאותי לקוי.

התסקיר מבטא את חוסר הנכונות של הנאשם להשתלב בהליך טפולי.

בעברו של הנאשם 3 הרשעות קודמות שעניינן עבירת רכוש ועבירות אלימות, שתי האחרונות בגין עבירה של תקיפת עובד ציבור.

לכאורה המסקנה המתבקשת מן האמור עד כה היא שליחת הנאשם אל מאחורי סורג ובריח, אלא שכשמנגד עומדת לנגד עיני העובדה כי העבירה האחרונה אותה ביצע הנאשם קודם לנשיאת הסכין מושא תיק זה בוצעה בשנת 2005, קרי לפני כ- 5 שנים ונוכח האמור בדו"ח הטפול נ/2, אני סבורה כי אין זה המקרה הראוי לשלוח הנאשם אל מאחורי סורג ובריח.

הנאשם אמנם נמצא לא כשיר לבצע עבודות שירות וזאת בשל מחלתו, אולם הממונה לא פירט איזה מאמצים נעשו כדי לשבץ אותו במקום עבודה אשר יכול להלום נסיבותיו ונראה כי מסקנה כזאת של הממונה לא יכולה להביא באופן אוטומטי לשליחת נאשם אל מאחורי סורג ובריח.

נוכח כל שפורט, בהתחשב בטעוני הצדדים, בפסיקה אותה הגיש כל צד ובעיקר מתוך תקווה שיהיה בענישה שתוטל על הנאשם כדי להבהיר לו חומרת מעשיו ולהרתיעו מלשוב ולבצע עבירות, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא – כי הנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע.

קנס בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר.

הקנס ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 27.7.2010.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד – תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

המוצג יושמד.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן והודע היום ט"ו תמוז תש"ע, 27/06/2010 במעמד הנוכחים.